![אני והשימפנזים - [תצלומים מאת הוגו ון לואיק] - ספרית אפקים #32 - ג'יין ון לואיק גודול](/100x154/bookimages/covers57/570508.jpg "אני והשימפנזים - [תצלומים מאת הוגו ון לואיק] - ספרית אפקים #32 - ג'יין ון לואיק גודול")
ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 30 ביולי, 2014
ע"י אור
ע"י אור
כן, אני מודע לכך שאני כותב את הביקורת הזאת לעצמי. אני יודע שאף אחד לא מעונין בספר שעל גבו כתוב שהוא עולה שמונה לירות. עד כדי כך ישן. אבל אני עדיין אכתוב את זה. כי אני מאמין שמה שאני עומד לכתוב כרגע הוא יותר מסתם ביקורת. אז אתה, מי שעכשיו קורא את הכותרת הזו- תכנס לביקורת, ותתחיל לקרוא. משעמם? נו טוב, תלחץ על "הדף שלי" ותחזור לענייניך. אבל אני מאמין, לא. אני רוצה להאמין, שהביקורת הזאת היא יותר מסתם משעממת.
אז הנה נתחיל.
באוגוסט 2013, נסענו אני ואבי, לכבוד בר המצווה שלי, לקניה באפריקה.
טיול מרתק של עשרה ימים, כל יומיים- שלושה עוברים מדירה לדירה, ופשוט נכנסים לעולם אחר. לתוך בועה, בועה שנשארה כמו שהיא אלפי שנים, מבלי שיד אדם תיגע בה באופן ניכר לעין.
וכמו שנכנסתי לבועה המסוימת הזו, ככה התפוצצה הבועה שבה אני חייתי. הבועה בה אני בטוח שככה אנחנו צריכים לחיות. שהחיות האחרות צריכות להיות בשבי, מאחורי זכוכית, בובות ראווה בחנויות הבגדים. שלנמר טוב גם בתןך הכלוב, כי מה אכפת לו? מביאים לו אוכל, מים, ומפל שמזכיר לו את הטבע.
אבל כמו שאמרתי, הבועה הזאת איננה עוד, ולעולם לא תחזור.
כי ברגע שפתחתי את דלת רכב השטח, קיפצתי על המושב המרופד, המצלמה תלויה ברפיון על צווארי, לצידה המשקפת, והתחלנו לנסוע בין העולם המדהים הזה, הבנתי. הבנתי שככה זה צריך להיות. ראיתי את הלהט של הצ'יטה כשהיא מזנקת אחרי גורת זברות. את האימהות הגאות של הגנו מביטות בסיפוק בבנם שחוצה את הנהר לראשונה, מקפץ בפחד עם כל תזוזת תנין והיפופוטם.
את האם מלמדת את בנה הבבון ללכת, ובכל פעם שהוא מועד, היא מצמידה אותו לליבה וסורקת את גבו בחיבה.
את הפיל שמחזר אחר הפילה, והוא מחייך- ממש מחייך! - כשהיא נענית לחיזוריו.
ואוטומטית מחשבותיי חוזרות אל החיה הכבירה הזאת, הפיל הענק, החכם, החברותי- מאחורי סורג ובריח, וכמה שבגן החיות הוא הרבה יותר קטן. לא פיזית. נפשית. פשוט חיה, שאין דרך יותר טובה להגדיר את זה מאשר לכודה מנגד רצונה. חיה קטנה ועלובה.
וזה פשוט... לא הוגן. החיות האלה, לפחות ברובן, היו כאן לפנינו.
וגם אצלן קיימת אהבת אם. חיזורים. משיכות. תגרות.
והם לא נחותים מאיתנו.
וצריך להחזיר אותן לטבע. כי מקומן לא אצלנו, בספארי ברמת גן. מקומן בטבע, במרחבים הפתוחים, בין העדרים וההרים.
הספר "אני והשימפנזים" החזיר אותי, לאחר כמעט שנה, לארץ המופלאה הזו.
ג'יין, אישה צעירה, שמאז ילדותה ריתקו אותה בעלי החיים, נשלחת במסגרת העבודה לחקר ארוך טווח אחרי שימפנזים, החיה שעל פי המחקרים, הדומה ביותר לאדם.
תיאורי הנופים, ההתנהגות החברתית של השימפנזים, שכל כך אנושית, פשוט... ריגשה אותי.
ואני לא בטוח עד כמה זה יכול לענין מישהו שלא חווה זאת על בשרו, את העולם המופלא הזה, שאתה מוקף ביצורים כל כך מדהימים, שעושים את מה שהם נועדו לעשות, לא מנסים להתקדם על חשבון האחרים כמו האדם- אבל אותי, זה ריתק.
אז ביי ביי, ביקורת שכתבתי לעצמי.
ביי ביי.
ומקווה שהצלחתי להשפיע על מישהו.
53 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של אור
» ביקורות נוספות על אני והשימפנזים - [תצלומים מאת הוגו ון לואיק] - ספרית אפקים #32
» ביקורות נוספות על אני והשימפנזים - [תצלומים מאת הוגו ון לואיק] - ספרית אפקים #32
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אנקה
(לפני 4 שנים)
תודה לך אור על ביקורת מרתקת. פילים מחייכים - הייתי מתה לראות את זה בלייב.
ותודה למי שהחליט להעלות את הביקורת מהנפטלין ומנבכי הזמן שוב.
|
|
|
אור
(לפני 11 שנים)
תודה רבה. וזה באמת טיול מדהים ^^
|
|
|
מוּמוּ
(לפני 11 שנים)
וואו, איזו ביקורת.
מתחשק לי גם להיות בכזה טיול.
|
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה. ואני עדיין חושב שזה לא אומר שהם צריכים לקבל יחס כזה.
|
|
|
עוזי
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
אחלה ביקורת, אור, ואתה גם אחלה ילד.
|
|
|
נעמי
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
וודאי שהם נחותים מאיתנו,
אך זאת כמובן לא עילה להתעלל בהם |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
שלושים ואחת.
|
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
חגיגת שלושים! הידד! זו הביקורת הכי מצליחה שלי!
|
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה לכולם.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
סחתיין עליך!
ריגשת. בהחלט ריגשת. |
|
|
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
יופי של דברים
|
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה :) וגם אני 0:
|
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה :) וגם אני 0:
|
|
|
חנחן
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
|
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
זה היה ממש יפה. כל הכבוד.
אני אוהבת פילים *~* |
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה לכולם. ואנג'ל- זאת הפעם הראשונה שהצלחתי לעשות את זה, תודה לניימי. תנו להתלהב.
|
|
|
אנג'ל
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מעולה,
אבל ברצינות, יהרוג אותך לסגור את הבולט והנטוי?O_O |
|
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
בקורת חשובה ומרגשת.
אני שמחה שכתבת אותה ואני שמחה שקראתי.
|
|
|
דניאל בן שטרית
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
כל השינויים
שעשית או תעשה בחייך בעקבות הביקור (אגב, יש לך המון מזל) לא משנים כרגע, העיקר שהתפיסה שלך השתנתה, זה כל מה שמשנה. אתה יכול לבחור לא לבקר בגני חיות, ומצד שני להמשיך לאכול בשר וזה בסדר, כל אחד יכול לבחור את התרומה שלו.
אחלה ביקורת, כל הכבוד :) |
|
|
ג'קס
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
וואנססס זה היה כל כך יפהה
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
ג'יין-גודול עדיין חיה ופועלת למען השימפנזים .הספר אכן מרגש ונהדר .
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תיכנס לעריכת הביקורת ותוריד את כל פקודות ה-html שכתבת.
|
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
ראיתי את הסרטון. הוא מדהים.
|
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
איך?
|
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
הצבע שעשיתי גורם גם לכם לכתוב בצבעים האלו. נו טוב.
|
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה לכולם. ולא, אני לא צמחוני. אני פשוט... לא יכול. ואני לא מבקר בגני חיות ולא את כל הדברים שהזכרת. ואצפה בסרטון בקרוב.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
ותעשה טובה, תכבה את הצבע האדום המזעזע!
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
מבחינתי זו אחת הביקורות החשובות ביותר שנכתבו בסימניה בתקופתי.
ולפני שאמשיך, הנה אחד הדברים המרגשים ביותר שתראו אי פעם. ג'יין גודול האגדית מחזירה שימפנזה לטבע. http://www.youtube.com/watch?v=5Mw8uXDRTIw חסרי סבלנות יכולים להתחיל את הצפייה ב-2:35 (הפסד שלכם) ב-3:13 הכינו את הממחטות. ובחזרה לביקורת. מה אומר עליה? כלום. רק אצטט קטע אחד ממנה. "כמו שנכנסתי לבועה המסוימת הזו, ככה התפוצצה הבועה שבה אני חייתי. הבועה בה אני בטוח שככה אנחנו צריכים לחיות. שהחיות האחרות צריכות להיות בשבי, מאחורי זכוכית, בובות ראווה בחנויות הבגדים. שלנמר טוב גם בתוך הכלוב, כי מה אכפת לו? מביאים לו אוכל, מים, ומפל שמזכיר לו את הטבע. אבל כמו שאמרתי, הבועה הזאת איננה עוד, ולעולם לא תחזור." כתבת שאתה מקווה שהצלחת להשפיע על מישהו, וגם אני מקווה. אבל לא כתבת איך הביקור בקניה השפיע עליך. האם תפסיק לבקר בגני חיות? האם תלך לצפות במופעי קרקס? האם תקנה מוצרים שנוסו על בעלי חיים? האם התעניינת בפעילות למען זכויות בעלי חיים? האם עברת לאורח חיים צמחוני? צמחונות מצילה חיים - ותחשוב היטב על כפל המשמעות של המשפט הזה. ואני לא מטיפה, רק נותנת חומר למחשבה. ואם מישהו ממועצת חכמי סימניה קורא את זה, אני נותנת את קולי לביקורת הזו כביקורת הנבחרת. |
|
|
Nameless
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מדהימה, וואו.
|
53 הקוראים שאהבו את הביקורת
