ביקורת ספרותית על המעבר - המעבר #1 מאת ג'סטין קרונין
ספר טוב

---

לכל האנשים האלו, שמסתכלים על הביקורת הזו, כמה זמן לוקח לכם לקרוא ספר?

אני אדבר בשם עצמי. יש ספרים שאני לא מסוגלת להוריד מהיד ואני קוראת אותם בפחות מיממה (כמו דברי או קארי), יש ספרים שאני מסוגלת להוריד מהיד ולוקח לי בין חמישה ימים לשבועיים בערך (כמו מלאך מכני או כמו שפת ההפרחים) וגם יש את הספרים האלו שאני לא מצליחה לקרוא ולבסוף מחזירה\משאירה אותם בצד אותם בתקווה שאצליח לקרוא אותם בשלב יותר מאוחר של החיים, אבל לרוב אלו ספרים עיוניים.

לקח לי פחות או יותר שנה לקרוא את הספר הזה(!)
לפני שידעתי מה זה סימניה ואפילו לפני שכיתה י' התחילה, אם אני זוכרת נכון. התכוונתי לכתוב מהספר הזה את הביקורת הראשונה וכבר יש לי 6 ביקורות אחרות XD
להגנתי, היו פעמים שלא יכולתי יותר לקרוא ממנו ושכחתי ממנו לכמה זמן, אבל הוא תמיד היה על השולחן שלי, מחכה לי.
ועכשיו, לספר עצמו:

***אזהרת ספוילרים***
אני חושבת שאפשר לחלק את הספר לשלושה חלקים(בלי קשר לשערים שיש בספר עצמו): ההיסטוריה של איימי, המושבה ומסע החיפושים.
בהיסטוריה של איימי מסופר על איימי, איך היא הגיעה לבית הנזירות והתיידדה במיוחד עם אחת מהן ולבסוף איך הסוכן ווֹלגסט היה צריך לקחת אותה אל המתקן המיוחד, שממנו בעצם יצרו את הנגיפים. בנוסף מסופר על המתקן עצמו, על העובדים במתקן, איך בעצם נוצרו הנגיפים האלו ובסוף איך הם ברחו מהמתקן והתחילו להדביק את רוב האנושות בו. כמובן שלא הכל מספר אך ורק על איימי עצמה, אלא גם על העבר של כל אחד שהיא פוגשת וגם על האנשים במתקן עצמו ואלו שקשורים אליו.

החלק השני מספק על מושבת שורדים, אשר מוארת בכל שעות היממה, על החוקים במושבה הזו, על הצופים ובמיוחד על כמה דמויות כמו פיטר, שרה ואלישיה שיהיו דמויות מפתח בחלק השלישי. בשלב מסוים פיטר, תיאו ועוד כמה דמויות יוצאים לחפש מישהו מסוים ותיאו הופך לנגיף והם מוצאים את איימי. כן כן, זאת מהחלק הראשון. לבסוף החלק הזה נגמר בכך שאחרי שאיימי באה למושבה, אנשים מתחילים לחלום חלומות מוזרים ואנשים שלא מרגישים מוזר, נכנסים כמה נגיפים שאיכשהוא מצליחים לטפל בהם ולבסוף האנשים במושבה מתחילים להשתגע ולרצות להרוג את איימי.

בחלק השלישי מסופר על שמונה אנשים שברחו מהמושבה: איימי(כמובן), פיטר, אלישיה, שרה, הוליס, מייקל, כיילב ומאוס. הם הולכים לקולורדו בגלל שהם מצאו על איימי משדר שמבקש מכל מי שמוצא אותה להחזיר אותה. אני לא אגיד עוד בשביל לא להרוס לכל-מי-שיקרא-את-הספר בהמשך.

הספר הוא ספר מעולה, אין מה להגיד. הרעיון של המושבה, של הנגיפים, של איימי ובכללי של כל הספר הוא גאוני. אי אפשר שלא להתפעל כשמגלים על מה שהורג לבסוף את הנגיפים או על העובדה שהסופר חשב על כל חלק קטן וקטן בסיפור.
עוד דבר טוב הבולט הוא האנושיות בסיפור. כל בן אדם שהופיע בסיפור (חוץ מאיימי) היה והתנהג כמו שבני אדם אמורים להתנהג גם לטוב וגם לרע. אני חושבת שרק על האנושיות שבדמויות אפשר להוריד לו את הכובע.
אהבתי את העובדה שג'סטין הכניס את החוקים של המושבה ואת היומן של שרה. אילו היה ספר שהיה כתוב כבתור הספר של שרה עם הרחבה והסברים על כל הדמויות, אני חושבת שהייתי מאושרת גם עם זה. אחרי הכל, שרה היא דמות מאוד מעניינת.
הכתיבה טובה, עם שורות ארוכות, פסיקים ותיאורים טובים אבל אני חושבת שהסופר הגזים. בשלב מסוים, במיוחד בחלק של המושבה, הרגשתי שהסופר מושך את זה עוד ועוד ועוד עד שלא יכולתי יותר, כמו מסטיק מגעיל. גם העובדה שלספר לוקח 824 עמודים זה מוגזם מידי. בנוסף לכך, אני מרגישה שהחלק הראשון והשני הם מעין הקדמה לחלק השלישי שהפכו להיות סיפור משלו. אני לאי ודעת אם זה טוב או רע.


לסיכום: רק אם יש לכם את הסבלנות

» ביקורות נוספות של sunwing
» ביקורות נוספות על המעבר - המעבר #1