ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 29 באפריל, 2016
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
פעם, ממש מזמן, אלון המליץ לי על הספר הזה. חיפשתי אותו ולא מצאתי, גם לא בספרייה. לפני כמה ימים פשוט נתקלתי בו בספרייה. אולי הספרייה שלי משתמשת בגישה דומה לגישת החברה הגבוהה בניו יורק של המאה ה-18 לאופנה. שם הם איכסנו שמלות כמה שנים בארון לפני שלבשו אותן - כדי להימנע מאופנתיות שאינה הולמת מעמד, כפי שתיארה וורטון ב"עידן התמימות". יכול להיות שזה מה שעושים בספרייה שלי לספרים חדשים??? 823 עמודים, קצת מקומטים וקצת מוכתמים, מכביד על שרירי הידיים, אבל הקריאה בו חולפת כהרף עין ומרתקת רובה ככולה.
האמריקאים המציאו די הרבה דברים שכולם משתמשים בהם בחיי היומיום: קוקה קולה ופירסום, משחת שיניים ורוצחים סידרתיים, ידוענים שזה מקצועם ודיסטופיות. קראתי דיסטופיה אחת לא אמריקאית - "טירת מלוויל" של מרל הצרפתי (מומלץ, אגב). אבל הצרפתים הם חובבנים כשמדובר בסוף העולם: הם מיד שותים כוס יין אדום, מתחילים לתקן את העולם שנשבר, מכוננים סוג של ממשל (עם חירות, שיוויון, אחווה, כמובן) ובכלל לא מספקים מספיק זוועות, נחלי דם והתעללות כמו המאסטרים האמריקאים. הספר הזה ראוי מאד לתואר "דיסטופייה אופיינית" תואר שאם אינו קיים עדיין, מן הראוי להמציאו ובהקדם.
הוא הזכיר לי את "הרודפים" של קונץ במיוחד בחלקו הראשון המרתק. הוא הזכיר לי את "העמדה" של קינג. ואכן - קינג הוא הממליץ על הספר על הכריכה האחורית. אבל קרונין כותב, לדעתי, טוב מקינג. גם לו יש קטעים שקיצור היה עושה להם טוב, אבל כתיבתו תכליתית ומקדמת. הוא אינו מהסס, אינו מרגיש צורך להוסיף הררי הגיגים לסיפור, ועיקר העיקרים - אין בו שמץ מכתיבתו המיסטית-דתית של קינג שאותי ממש מעצבנת. מה כן? לקרונין - כמו לקינג ולקונץ - ברור מי הרעים בסיפור הזה. הצבא שיכור הכוח רוצה עוד ועוד כוח, ומוכן לבצע ניסויים מסוכנים בבני אדם ולסכן את העולם של כולנו כדי להשיג את הכוח הזה. ומה שעלול להשתבש אכן ישתבש, הניסוי יצא מכלל שליטה והגזע האנושי ישלם את המחיר.
כמו שאמרתי - הסיפור כתוב היטב, מותח מאד בדרך כלל וגורם לך לחשוב על שפע הדיסטופיות - ברובן אמריקאיות - המצביע, אולי, על רעיון שהעולם זקוק לתֹהו ובֹהו ובריאה מחדש, אולי בניסיון הבא זה יצליח יותר...
תודה לאלון שהמליץ, לספרייה שהפשירה ולשרירי הידיים שעמדו בספר הזה.
34 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
אלון - את זה (עוד) לא קראתי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
אפרתי - תודה רבה!
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
22.11.63
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
ותודה לך, כמובן!!!
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
גלית מסכימה איתך.
הוא בהחלט יודע לספר סיפור. גם אני אהבתי את "דולורס קלייבורן" ואת "עונות מתחלפות". מ"קארי" לא התפעלתי במיוחד. וכך גם משאר ספריו שקראתי. טרחנותו עולה, לדעתי, על סיפוריותו. |
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
העניין הוא
שהוא פשוט יודע לספר סיפור.
ומי שמסוגל להביט מעבר לגועל והאלמנט הפנטסטי והאימה ימצא תובנות עמוקות ומעניינות (קארי,דולורס קלייבורן,עונות מתחלפות) |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
אלון - אני מניחה שאפשר ללמוד מדעתו כמעט על כל נושא.
במיוחד שהוא יודע איך לכתוב את דעתו. קינג - לדעתי - הוא תופעה ייחודית. הוא לא מצליח לוותר על שום סיפור ושום דמות שהגה, כתיבתו לעתים מסורבלת, הוא נתלה באימה ובטוויסטים כדי למשוך את תשומת ליבו של הקורא, הסיפורים שלו מופרכים עד בלי די, ועדיין הוא כותב רבי מכר שהמון אנשים רוצים לקרוא. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
גלית - השערתי התאמתה.
הפרק אליו הגעת הוא באמת החלש מכל הספר, אפשר היה לקצר אותו בענק, אבל חלק מהאינפורמציה בו חשובה להבנת ההמשך. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, זשל"ב!
ראשית לא כולם אוהבים ספרים בידיוניים. הספר הזה אינו ממש מדע בדיוני אבל הוא קרוב. שנית יש ספרים שלא "מדברים" אל הקורא מסיבות שונות. ויש גם זמן לכל ספר. יש כאלה שרק העיתוי הורס לך אותם וההפך. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
ב"על הכתיבה" הוא לא באמת מלמד אנשים לכתוב. אבל הוא מדבר על כתיבה, ויש ללמוד מזה המון. ספר מצויין.
|
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
האמת
שדי התבאסתי מהקפיצה בזמנים והפסקת הסיפור על הילדה והסוכן.
אבל עכשיו קבלתי מוטיבציה לחזור ולסיים אותו, אני באמצע,אז ערב שניים וגמרנו... |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת טובה. לי הספר היה מאוד מוזר, ולכן נטשתי אותו - טוב נו, ככה זה דיסטופיות..
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, in love with books!
מסכימה שאורך לא צריך להרתיע: מה זה משנה אם באותו מספר עמודים אתה קורא ספר אחד או שלושה? הספר עניין אותי מאד. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
רב תודות, גלית!
אני מנחשת מה קרה לך עם קריאתו: הוא מחולק לפרקים שבכל אחד המקצב שונה. הפרק השני (נדמה לי) עוסק בחיי מושבת הניצולים הקטנה. הוא פרטני וארכני ונראה שאינו מתקדם לשום מקום. אם נתקעת בפרק השה - אפשר להבין את חוסר התלהבותך מלחזור לקרוא. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
מסמר עקרב - לא קראתי את "על הכתיבה".
לא נראה לי שמישהו - ודאי לא קינג - יכול ללמד אחרים איך לכתוב. לא קראתי את "בארץ הדברים האחרונים" - אפילו לא שמעתי עליו. אזכור את המלצתך, תודה. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
חני (דולמוש) חן חן!
אני מסכימה עם אלון. מדי פעם צץ איזה חוכמולוג שבטוח שיש בידיו נוסחה מוצלחת לעולם-יותר-טוב-מהקיים. בדרך כלל זה נגמר בבכי. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו!
אני בדיוק להפך. אני לא דאגנית, גם לא חובבת דיסטופיות במיוחד. אבל הדיסטופיות בדרך כלל כל כך מופרכות שהן די מרגיעות אותי... אולי סוף העולם יגיע בימי, אבל לא נראה לי שמי מהמתארים אותו ניחש מה יקרה. |
|
|
-^^-
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
נשמע ספר מעניין , האורך לא מרתיע , קראתי ספרים בעובי שכזה בעבר.
|
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
משום מה נתקעתי עם הספר הזה
בכל פעם שאני לוקחת אותו ליד אני מרותקת וקוראת בשטף עשרות עמודים אבל ברגע שאני מניחה אותו אני לא חוזרת אליו שבועות ארוכים. ולא, לא האורך הוא שגורם לכך.
הבקורת של אלון עזרה להתחיל אמנם. מסמר. אין צורך להתעקש על הזוועתונים של סטפן קינג, דולורס קלייבורן ,עיני הדרקון,הקמע ,עונות מתחלפות מספקים את הסחורה היטב. ברוב ספריו יש אלמנטים של אימה אבל זה לא העיקר ולא המטרה. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
הבעיה באיתחול העולם, היא שלא בטוח שנאהב את התוצאה
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
יעל, המון תודות. גם אני אהבתי את "דולורס קלייבורן" של קינג, ואף את ספרו החריג בנוף הכתיבה שלו, "על הכתיבה". קראת?
כמו בלו-בלו, אף אני נרתע מדיסטופיות, בהזינן את הדאגנות הטבועה בי. דיסטופיה אחת שחורגת מכלל זה ושאהבתי מאוד היא "בארץ הדברים האחרונים" של פול אוסטר. ממליץ לך בחום. |
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
לפעמים זה אכן נידמה שהעולם זקוק restart
.מעניין אם נגיע שוב לאותה נקודה.
סקירה יפה |
|
|
בלו-בלו
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת נהדרת!
אני לא חובבת דיסטופיות בד"כ - הן מזינות את הדאגנות הטבעית שלי...
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
רב תודות, מסמר עקרב!
אני לעולם לא קוראת ספרות אימה. אם התחלתי במקרה אני זונחת עם הסימן הראשון לאימה (נניח הגיבורה מתעקשת לרדת למרתף חשוך, ממנו שמעה קולות לא מזוהים, בערב, בזמן הפסקת חשמל...) "העמדה" לחלוטין אינו ספר אימה. זו דיסטופייה שמעלה שאלות אתיות-מוסריות מעניינות, למי שמוכן לצלוח כאלף עמודים. קינג גם כתב את "דולורס קלייבורן" שהוא הטוב מהספריו שקראתי, שפוי מאד באורכו בניגוד להרגלים של קינג וגם הוא אינו ספר אימה. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
שונרא תודה רבה!
אכן עלית פה על סימן שאני לא שמתי לב אליו. אני עלובה בפיענוח צפנים... |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, אלון!
נראה לי שהמלצה מצליחה לאו דווקא אם אהבת ספר מסויים, אלא אם פיענחת את טעמו של מי שאתה ממליץ לו, שיכול להיות שיקרא את הספר אחרת לגמרי ממך. מבחינתי המלצתך הצליחה (-: |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
אחרי שלקחת מהספרייה את "יומנה של אישה שמנה ומשוגעת" ואת "נחמת זרים" הגרועים שקלת לפטר את הספרניות... אז אולי, לאור גישת אספקת הספרים החדשים, הגיע הזמן :-)
את דין קונץ אני מאוד אוהב, אבל מקינג יש לי סיוטים מאז "נדודי דינה" ו- "זה", כך שאני לא כל כך יודע אם לצרף את הספר לרשימת הקריאה... |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
קרונין, קינג וקונץ. KKK. פלא שסוף העולם מגיע?
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
ספר מעניין, גם אם באמת הוא קצת ארוך מדי. גם ההמשך שלו (התריסר) נהדר - ושונה מאוד. וממתין לחלק השלישי, למרות שאני כבר כמעט לא זוכר את הדמויות.
בבקשה, שמח להמליץ - אם כי לעתים תכופות מדי ההמלצות שלי לא מצליחות :-) |
34 הקוראים שאהבו את הביקורת
