ביקורת ספרותית על שכנים וסוטים אחרים - סיפורים מאת מרדכי גֶלְדְמן
ספר טוב

---

הספר מחולק לשני חלקים. חלק ראשון מתאר את קורות הבניין בו הגיבור גר, שכן שכן בבניין וסיפורו כפי שהוא משתקף מבעד לדלת ולקירות של הבית היישר מדמיונו הקודח של המחבר. חלק שני מתאר "תיאור מקרה" טיפולי, סיפור של אחד מהמטופלים של הסופר מרדכי גלדמן שהוא פסיכואנליטיקאי במקצועו. בשני החלקים ניכרת הישראליות שבספר. קשה לי להצביע בדיוק מה הופך ספר לישראלי כל כך: אולי כמו הדיבור העברי, זה דיבור בעל עברות חותכות כגון ח' וא', ועל כן גם עם ביקורתיות ורצון להביא את הדברים לידי הכרעה כדי לחתוך למילה הבאה, אך בניגוד לשפה הערבית, גם עם אלגנטיות מסויימת של נפרדות ובהירות המבע והקול המקנים לדברים משהו אצילי. גם בסיפור: גלדמן מצליח לתאר את שכניו בלי לשעמם, כשהוא מתרחק מקישוטים לשוניים מיותרים. בנוסף קובע גלדמן מעמד של סטטוס חדש בחברה. גיבור הסיפור, המייצג את גלדמן עצמו, הוא "רווק כרוני". זהו דמות של אדם שאיננו הומוסקסואל אך גם שנים אינו נמצא במערכת זוגית. גלדמן מציע לכך גם תירוץ פסיכואנליטי: "היחסים הקשים בין הורי חוללו סצנות טרגיות ומלודרמטיות רבות ותכופות, שכרו בתוך ילדותי תהום של כאב. דגם הזוגיות שהציגו בפני היה אומלל, וחשבתי לכן שידידות מרוחקת מעט עדיפה על מלכודת נישואים אכזרית" כך, בניגוד לאמונה שתפקיד הטיפול הוא לחולל שינוי בחיי המטופל, מסייעת פה הפסיכולוגיה לשימור המצב הקיים על ידי הצדקתו במשקעי העבר. לרווקתו הכרונית מוסיף המחבר עוד שני הסברים: רצונו להיות לבד כדי לכתוב, והתלבטותו במשיכה בין המינים. ספר קצר, המוכיח שאפשר לעניין גם בלי לחולל דרמות עלילתיות סוחפות אלה רק על ידי חציבה שיטתית בסלע כדי לגלות את מה שהאמן, כנראה, מצא בו מלכתחילה. כך כמו בשיר "Eleanor Rigby
" של להקת הביטלס, עם השורה המפורסמת "All the lonely people
Where do they all come from?" מצליח המחבר לחדור לחייו של אדם בודד ולהבין מאיפה הוא, actually, הגיע. מומלץ!

» ביקורות נוספות של יהונתן מויזה
» ביקורות נוספות על שכנים וסוטים אחרים - סיפורים