ביקורת ספרותית על ספר יוסף מאת יואל הופמן
ספר מעולה

---

האם קרה לכם אי פעם שחלמתם חלום? חלום קסום ונהדר, כזה רך ולבן וכאילו אתם מרחפים בתוך ענן? ובחלום הזה אתם יודעים שזהו רק חלום וסופו להגמר, אבל אתם לא רוצים שיגמר לעולם? האם זה קרה לכם אי פעם?
זוהי תחושתי לגבי ספרו המופלא של יואל הופמן, "ספר יוסף". אוסף סיפורים, למעשה – ארבעה. המספרים בעיקר על ילדים בעולמם של מבוגרים. ילדים יהודים בעולם של מבוגרים. ילדים יהודים דוברי גרמנית בעולמם של מבוגרים דוברי גרמנית ושפות אחרות. הופמן מספר את הסיפורים דרך עיניו בהיותו ילד קטן בבית דובר גרמנית, מעט זר בין הילדים הישראלים .
מדוע חלום? כי הספר כתוב כמו שיר, שיר שמתנגן ומתגלגל, מתמשך ומתמשך ואוסף בדרכו חרוזים, רגשות ורעיונות קסומים ונפלאים ממש כפי שעולמם הדמיוני של ילדים יכול לייצר. יש, שהחלום מצחיק עד דמעות, יש שהוא עצוב עד אימה, ויש שגורם להרהורים רבים ונשגבים על רוח האדם ועל עולמינו.
בדרכו המצחיקה והמיוחדת מטפל הופמן בנושאים ורעיונות רבים כמו למשל: כיצד יש להתייחס ל- יופי פנימי וחיצוני (סיפורה של בריגיטה), תורת הגזע ואילנות היוחסין, [גירסה מצחיקה עד דמעות על כך בעמוד 151] או הקשר האמביבלנטי שבין הנצרות ליהדות כפי שמבאר הופמן "...ופשרם של אותם אירועים הוא שלא רק פעם אחת בהיסטוריה אלא כל יום וכל שעה וכל רגע מצויים בתוכנו הצלוב, אמו של הצלוב ושאר בני-האדם..". (האם יוסף החייט היהודי מברלין הוא למעשה יוסף אבי ישו הנוצרי?) בעיקר מלגלג הופמן על אותם מרכיבים בתרבות הגרמנית שהביאו להרס וחורבן של תרבויות אחרות כאשר מנגד ניצב החופש בדמותן של אמריקה ואפילו פלשתינה של אותם זמנים.

כששאלתי על הסופר יואל הופמן, שזה לי הספר הראשון שקראתי מפרי עטו, היו שאמרו לי: "קשה לקריאה", "לא כל כך הבנתי אותו", "עזבתי כי לא התחברתי לסוג הכתיבה...." ואני אומרת: איך אפשר לעזוב שירה שמיימית, סיפורים מלאי שנינות, הומור, פנטזיה,רגש ודמיון ללא סוף, רעיונות עמוקים ומאתגרים. אני הרגשתי כל זמן הקריאה מן התרגשות כזו שכאילו הלב שלי הפסיק לפעום והוא עומד לפרוץ החוצה מבית-החזה בכל שנייה.

כתיבתו של הופמן כאילו מאגדת את: עגנון, שלום עליכם ורוברטו בניני - כלומר: שירה, ניגון, סצינה, ואמירה. בכוונה אני מתייחסת לאופן הכתיבה ולא נוגעת בתוכן של הסיפורים. כי התוכן יכול לאפיין ספרים רבים, רבים מאוד. ואני משאירה זאת לכל מי שיקרא את הספר. רק אומר לכל מי שעוד לא קרא את ספרו של יואל הופמן: "כיף לך, כיף עצום מחכה לך"!

» ביקורות נוספות של גוטי
» ביקורות נוספות על ספר יוסף