"גן נעמי" סיפרו של ישי שריד (שהוא הבן של...) הוא ספר מאוד ישראלי וגם מאוד תל אביבי. זהו סיפורה של נעמי גננת "רגילה" לגמרי שכבר שנים רבות מנהלת גן ילדים בצפון הישן של ת"א ליד הים וחוף "המציצים" (מה יכול להיות יותר "ישראלי" מזה?...)
אנו מקבלים את הסיפור בגוף ראשון כאילו שנעמי הגננת יושבת ממול ומספרת לנו אותו וזו אכן אחת הדרכים ליצור סיפור מרתק וקולח כפי שאכן ישי שריד יודע לכתוב.
אנו למדים ממנה על קורות חייה; על בעלה שהתגרשה ממנו ובנה היחיד ועל היחסים העכשוויים שיש לה איתם ועם גיבורי הסיפור האחרים.
כמובן שיש בעיות בגן. כרישי נדל"ן מתנכלים לחלקת אלוהים הקטנה של נעמי המגרש שבו נמצא גן הילדים איננו בבעלותה - היא מחזיקה בו בהסדר מיוחד שהגיעה אליו עם בעל המגרש... עד שמגיע רגע שבו עליה להתמודד ולהיאבק על אורח חייה ועל הגן עצמו. מדובר פה בספר שהוא "כמעט" ספר מתח, אבל אינו כזה ועם זאת הוא קריא מאוד ואכפת לנו לדעת מה קורה הלאה. מצד שני הדרמה שהספר מתאר לנו איננה מצליחה להגיע לשיאים גדולים הדמות הראשית של הגיבורה מעוצבת מאוד יפה והיא אמינה ומעניין אותנו לדעת מה קורה לה אבל חלק מהגיבורים האחרים די "שטוחים"... למשל עורך הדין שהגיבורה לוקחת על מנת להגן על עצמה, איננו מתואר לעומק ופעולותיו שהן משמעותיות לסיפור, גם הן בסופו של דבר צפויות והוא נראה כקלישאה חיוורת של ספר מתח בלשי אמריקני. ועם זאת הספר כאמור מאוד קריא! כך שאפשר בהחלט ליהנות ממנו. כדאי להזכיר אולי שגם הספר הזה היה מועמד בשנה האחרונה לפרס ספיר, ויש בכך הישג מסוים...
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
