ביקורת ספרותית על גן נעמי מאת ישי שריד
ספר טוב

---

אף פעם לא יצא לי לכתוב ביקורת כל כך מנוגדת לעצמה. אהבתי מאוד את "לימסול" של ישי שריד ובעקבות ביקורות נלהבות התחלתי את הספר הזה. כרגע אני ב-60% מהספר לפי הספירה הדיגיטלית והחלטתי סופית להפסיק כרגע. אבל שלא כמו הספרים האחרים שנטשתי אני בטוחה שאחזור אליו בעוד כמה שבועות או חודשים. מצד אחד אני כל ההזמן שואלת את עצמי מה מיוחד בספר הזה. כל אדם שתקח אפשר לכתוב עליו סיפור דומה או זהה, לפעמים הרגשתי שהוא כותב עליי, למרות שאני לא דומה בשום דבר לנעמי. מצד שני זה בדיוק הקסם של הספר. כשרציתי לשבת לקרוא היה בי דחף עז להתחיל לקרוא ספר אחר, מצד שני כשפתחתי את הספר והמשכתי בקריאה לא יכולתי לעצור. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים? מים שקטים חודשים עמוק? זהו ספר נפלא שאני נוטשת באמצע. פרדוקס שכזה.
**סיימתי את הספר. מעניין, אבל דעתי עליו נשארה אמביוולנטית. אני נורא כועסת שהסופר לא סגר שום פינה בעלילה, ואומנם ההמשך של הספר היה מעניין יותר אבל עדיין לא סוחף מספיק, עם זאת מאוד אהבתי אותו, התמכרתי לקצב האיטי והעצוב שלו, התאהבתי בדמויות, וממשיכה לחשוב עליו ולעבד.

» ביקורות נוספות של ענתי10
» ביקורות נוספות על גן נעמי