ביקורת ספרותית על גן נעמי מאת ישי שריד
ספר מעולה

---

ספר מקסים ומהנה שקראתי בנשימה עצורה.
קצת סיפור אגדה מודרני, קצת מניפסט חברתי משכנע - ובעיקר ספר כיפי ומרתק.
בנעמי התאהבתי מהעמוד הראשון והמשכתי להזדהות איתה עד סוף הספר. היא חמה, אמיתית, אכפתית, חכמה אך לא מתוחכמת. היא עניה בכסף ועשירה באהבה ובמעשים. היא מלאת חמלה כלפי כל (טוב, לא כל... רוב) הסובבים אותה, כולל כאלה שדי מציקים לה.
יש בסיפור עוד כמה טובים, וגם כמה רעים, ועוד כמה שלא תמיד ברור אם הם טובים או רעים. יש עלילה ויש קצת מתח. אבל בעיקר ישנו הגן, עם ילדים, גננות, חצר, בעלי חיים, סדר יום - בועה של אהבה, השתהות ותשומת לב בתוך עולם תזזיתי שנעמי הקיבוצניקית אף פעם לא באמת הסתגלה אליו. קראתי וחשבתי על הגן ועל הגננים של ילדי (חלפו מאז כמה שנים). גם לנו התמזל המזל לקבל נעמי, סימה ויוליה (ליאור, במקרה שלנו, וגם רוני ודרור וגלית ואסתרי) שבאמת ראו ואהבו את הילדים שלנו. גם אני נאנחתי פעמים רבות אנחת רווחה כשיצאתי מהגן בבוקר, לעבודה. ולא תמיד התעניינתי מה באמת קרה שם במשך היום. וגם הילדים שלי גדלו ולא חזרו לבקר בגן, וזוכרים רק קצת ממה שהיה שם.
ישי שריד מחזיר לגן ולגננות את הכבוד האבוד, ובדרך נכנס בהנאה רבה בהורים המנוכרים, בכרישי הנדל"ן, בארכיטקטים הפלצנים, בעורכי הדין ובעשירים בכלל. אני נהניתי יחד איתו.

» ביקורות נוספות של כרמיתה
» ביקורות נוספות על גן נעמי