ביקורת ספרותית על גן נעמי מאת ישי שריד
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 25 ביוני, 2013
ע"י אורי רעננה


ספר אווירה, על תמימות קיבוצניקית, קפיטליסטים חזירים,ילדים ותולדותיו של גן בשנה אחת.
לכאורה , נעמי קיבוצניקית לשעבר, מקבלת גן במין קומבינציה לא ברורה וחד משמעית. זוהי קומבינציה של רצון טוב.
משהו המזכיר את הקיבוץ לפני ההפרטה. שם כל אחד יכל ל"תפוש" מקום ולפתחו לצרכיו.
אלא מאי המקום נמצא בצנטרום של הפיילה, מגרש על חוף מציצים בתל אביב.
את ההמשך כדאי לקרוא.
הספר כתוב בצורה רהוטה, הדמויות מפותחות יפה.
אלא מאי העלילה עומדת על כרעי תרנגולת.
ראשית יש ניסיון ליצור אמפטיה כלפי המעמד הנחות (UNDERDOG). כל התקלות האפשריות קורות לנעמי ובנה ולגן הילדים, אולם היא שורדת אותם.
האמפטיה הזאת נעצרת ברגע מסויים כי שאלתי את עצמי: רגע מה התחליף? סאגת כפר שלם שלא נגמרת ועוברת מדור לדור?.
האם אין אנו נהנים היום בטיול בשדרות רוטשילד ונחלת בנימין?
אני אישית מתעב את הבניה במרינה בהרצליה, אבל זאת בעיה של תיכנון מטומטם ואינטרסים משולבים של עיריה ובעלי כח.
עדיין, האם לעצור את העולם או להתקדם, אני בצד ההתקדמות.
יתכן כי במקום ( חוף מציצים) כזה לא צריך לבנות בנין דירות וליצור מפלצת סגורה - ראה כיכר אתרים.
ישי שריד אינו מציע תחליף אלא פורט על בלוטת הרגשות בנוסח: נעמי מול הקידמה בגלגלי היוקרטיה.
קטע מקומם במיוחד הוא הופעתה של הבת החיילת של סימה (עוזרת הגננת), כנציגת הג"א. ובו היא מתרגלת ילדים בני שנתיים להתגונן מפני טילים. המחשב שלה משמיע צופר ופיצוצים.
המסקנה מהסיפור : כוחניות זורמת יד ביד עם מיליטריזם .
לא קונה.
אפשר לראות כי היוזמות והבניה אינם נחלת צד אחד או השני.
והניר סופג הכל.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יבגניה (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מעניינת. הייתי מגדירה את המאבק בין נעמי לבין לנדסמן כניסיונו של שריד ליצור מעין מלחמת מעמדות עכשווית בדמות המפלצת העשירה אל מול גננת קטנה ובודדה. עם זאת, לא השתכנעתי...





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ