ביקורת ספרותית על תאומות מאת טסה דה לו
ספר טוב

---

כמו שכבר ציינתי מספר פעמים,יש לי אח תאום.לא זהה.אז מין הסתם,ספר שהכותרת שלו היא "תאומות",ישר גורם לי לחשוב על אחי התאום שלי.

כשאני אומר שאני ואחי תאומים לא זהים,אני מתכוון שאנחנו התאומים הכי לא זהים שיש.מין בדיחה של היקום,שהחליט ללכת עם חוסר הזהות עד הסוף.לא רק מבחינת מראה,אלא מבחינה גם של אופי ותחומי עניין.תמיד אמא אמרה לנו "לכם יש יתרון,כי אתם זוג.אתם צריכים להיות החברים הכי טובים,אתם באותו הגיל!".אבל איך אפשר להיות חבר הכי טוב עם מישהו שאין לי שום דבר במשותף איתו,מלבד מוצא משפחתי?

אני אוהב ספרות,מוזיקה,אמנות.בקיצור חיי רוח.אחי לעומת זאת נטול כל המאפיינים הללו.אין לו אפילו מוזיקה אהובה (כן כן! קיים כזה אדם).אחי הוא גאון מתמטי,מאלו שרואים מספרים וישר קופצת להם לעין התשובה.אני לעומת זאת תמיד סלדתי ממתמטיקה,אף פעם לא חיבבתי אותה (במיוחד בעיות.יש לי מספיק בעיות משל עצמי,אז למה שאני אפתור את הבעיות שלך מתמטיקה?!).אחי הוא אדם מופנם,ביישן.מאלו שיחכו שכולם יעקפו אותם בתור לבנק רק כי לא נעים להם להגיד "סליחה הייתי פה קודם...".אני לעומת זאת פחות מופנם.לא מוחצן במיוחד,אבל עם יותר אסרטיביות.אחי אוהב ספורט.מהחולים האלו על ספורט,כל היום רק משחק בפיפ"א וNBA,כל היום ערוץ הספורט עם הפרשנים הרעשניים שלהם דלוק בחדר שלו.אני לעומת זאת תמיד תיעבתי את הדבר הזה הקרוי ספורט.כל הילדות שלי ההורים ניסו לשכנע אותי לעשות ספורט ("אנחנו נשלם לך!לא משנה כמה זה עולה!רק תמצא משהו,מצדנו סקי!").קצת משעשע,כי אני יודע את החשיבות של הספורט בהיבט הרפואי.אבל כנראה שהסנדלר הולך יחף.

לוטה ואנה הן גם זוג אחיות תאומות (שיש לשער תאומות לא זהות,למרות שלא נאמר אף פעם במפורש לאורך כל הספר איזה סוג תאומות הן.קצת פשלה של הסופרת).הן חיות בקלן,וכשהן בנות 6 הן מופרדות.אנה הולכת לקרובי משפחה בגרמניה,ואילו לוטה הולכת לקרובי משפחה בהולנד.הן מעבירות שנים בנפרד,כולל את שנות המלחמה ואחריה.כשתיהן קשישות,יד הגורל מביאה אותן לאותו ספא,בו הן מגלות שהן אחיות,וכל אחת מתחילה לגולל את סיפור חייה מרגע הפרידה.אנה הגרמנייה מנסה להצדיק את פעולותיה בזמן המלחמה,בטענה שהיא בכלל לא שמה לב למה שעושים ליהודים,היא הייתה עסוקה בחיים של עצמה,זאת הייתה תקופת מלחמה.לוטה לעומת זאת דוחה את הטענות האלו,וקוראת להן תירוצים של אשמים,כאילו היא אמורה לרחם על אחותה.

ההפרדה בין האחיות-אשמה וקורבן וחילוקי הדעות ביניהן,ממחישה את השאלה שלעתים עלתה במוחי לפעמים-מה בעצם הקשר בין תאומים?
תאומים לא זהים הם בסך הכול אחים שנולדו באותו הזמן.שתי ביציות,שני תאי זרע שבמקרה נפגשו באותו החודש (או הפריית מבחנה...).אז למה בעצם קשר בין תאומים נחשב לקשר מיוחד?
לדעתי זה נעוץ בעובדה ששנינו באותו הגיל.לכאורה שותפות גורל כזאתי.שנינו עוברים את אותן חוויות באותו הזמן-מבחנים,בגרויות וימי הולדת.אבל מה עושים שהתאומים שונים,כמוני וכמו אחי,או כמו לוטה ואנה?
השאלה הזאתי נותרה לא פתורה,בספר ובחיי.

» ביקורות נוספות של omers
» ביקורות נוספות על תאומות