ביקורת ספרותית על תאומות מאת טסה דה לו
ספר בסדר

---

זוג תאומות נולדו וחיו בקלן עד גיל 6. הוריהן מתו, האחד אחרי השנייה, קרובי משפחה התאספו והחליטו על גורל הילדות. הסב - איכר קתולי ושמרן בעל חווה שראה בילדות כוח עבודה זול בחר לו את הילדה הבריאה והחזקה, ואת בת המזל חולת השחפת החיורת והכחושה לקחו קרובים מהולנד. זה היה סוף תקופת האחווה של הילדות, סוף הקשר המיוחד של תאומות, סוף הביטחון בעולם המוכר. הילדה החכמה שחיה בחווה הועבדה בפרך בעבודות קשות, התעלמו מאישיותה הכריזמטית ומהצלחתה בלימודים. הילדה שעברה להולנד קיבלה אבא ואמא וכמה אחים, דיברה הולנדית הזדהתה עם ההולנדים בכל. המערכה הבאה של הסיפור - שתי התאומות הקשישות נפגשות במקרה כשהן בנות כ 70 ומדברות על מה שקרה להן אז במלחמה. כל אחת מהן אומרת "אצלינו" על צד אחר. כל אחת מהן מטיחה באחרת "אתם, בגללכם". התאומות הן צדדים לוחמים יריבים. אישית חיבבתי את התאומה הגרמנייה שלקחה את המעט שניתן לה והפכה אותו לראוי לחיות, בעוד התאומה ההולנדית נראתה לי צדקנית וצייקנית, ותמהתי על דה לו ההולנדית שבחרה לתאר כך את בת ארצה.

אני מניחה שכשמישהו כותב ספר הוא מעוניין למשוך את תשומת הלב של קוראיו. טסה דה לו ניסתה לעשות זאת באמצעות שני סיפורים המשתלבים ונפרדים, ובעצם קנתה שני כרטיסים להגרלה: האחד הקוראים האוהבים לקרוא "סיפורים מהחיים" האחר לקוראים הרציניים שרוצים שהספר אותו הם קוראים יהיה מבוסס על היסטוריה. רצוי מלחמה. רצוי מלחמת העולם.

בשנות התשעים של המאה העשרים ממשיכות שתי נשים קשישות את המלחמה שהסתיימה 50 שנה לפני כן, כאשר כל אחת מהן מבטאת את גישת "הצד שלה". הכעס חי וקיים. ההאשמות טריות כאילו המלחמה עוד מתקיימת. ובין לבין יש סיפור על החיים בגרמניה לפני ובזמן המלחמה: אזרחים מהשורה מנסים לשרוד את המצב הכלכלי הקשה, את עליית היטלר, את אירגון מוסדות החברה להערצת הפיהרר, ואת החיים באותה תקופה בהולנד הכבושה כולל רעב הולך ומעצים, רשת של משפחות המסתירות בבתיהן פליטים - בעיקר יהודים אך לא רק - למרות הסיכון העצום וחולקות איתם את מעט המזון שיש.

הסיפור מעניין, כתוב סביר, אבל הספר אינו יותר מ"בסדר". שני הסיפורים לא מתיישבים טוב ביחד. נראה כאילו דה לו עושה מניפולציה על רגשות הקורא. סיפור המלחמה שיגרתי ואינו מוסיף על מה שכבר ידענו (אבל ברור שדה לו לא כתבה ספר דווקא לישראלים...) הסיפור של התאומות קצת נמרח והדפוס של ויכוח בינהן ואחריו תאור המלחמה קצת מעייף. יאהבו אותו חובבי סיפורים על המלחמה ההיא, ואולי גם אלה שמחבבים סיפורים אנושיים, רצוי עצובים.

*

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על תאומות