ביקורת ספרותית על יש ילדים זיגזג מאת דויד גרוסמן
ספר מעולה

---

רציתי שחיים ישים לב אליי, לראות שוב ושוב כיצד עיניו גדלות ,נפערות כאשר סיפרתי לו על מעלליי. רציתי להרשים אותו, רציתי שיהיה שם גם אם לא אעשה רק צרות. לא יודע, הוא הפנט אותי, ידיו רצו הלוך ושוב על הפסנתר הגדול, מכשף את החדר וזועק בתוים. ידעתי שאיני כמוהו, שהוא אינו כמוני. זה מה שמשך אותי. להכניס סוכר למנוע של מנהל בית הספר, להילחם בפרה עד זוב דם, להרשים, להרשים אותו כל עת.
כיצד הילד הזה חיפש ונבר כה חזק, כמה לשורשים, מחפש דמות להצטייר כמוה, משרבט את אמו הפושעת, מפנטז על שיבולת השועל הזהובה, מריח כה בחריפות את השוקולד המתוק-מר, לובש את בגדי הבנות ושב ומגלם דמות ועוד אחת.
דויד גרוסמן, מכשף.

» ביקורות נוספות של Ori
» ביקורות נוספות על יש ילדים זיגזג