ביקורת ספרותית על הלב הקבור מאת שמעון אדף
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 באפריל, 2014
ע"י נצחיה


אל הספר הזה הגעתי בעקבות הספר "קילומטר ויומיים לפני השקיעה" של אותו מחבר, שממנו נהניתי מאוד. שמעון אדף כותב יפה. מצוין אפילו. שילוב של קלילות וכובד ראש, והתבוננות רבה. הנה דוגמה, תוכלו לשפוט בעצמכם:

"מסיבת יום ההולדת האחד-עשר של אמיר נחגגה בערב קיץ מהביל, בחצר ביתם. המתנות היו שגרתיות, ילקוט של דרגון בול זי, משחק מחשב של ספיידרמן, קלפים של באטמן, דמויות משחק של שר הטבעות, יומנים ומחברות עם כוכבי ערוצי הילדים השונים. בחיבור הברכות לא הושקעו מאמצים יצירתיים; את זה ציין אביו בצקצוק שפתיים, תוך הבעת דאגה אמיתית לגורל שפתו של דור העתיד - ברוב הברכות הופיעו שגיאות כתיב. חלק מהילדים, בעיקר הבנים, התלוננו בלחש שהעוגות לא מתוקות מספיק. הליצנית לא הצחיקה ולא שיעממה. אף ילד לא שבר עצם בגופו שלו או בגופו של ילד אחר, בריתות חדשות לא נכרתו, חוזים ישנים לא הופרו. הילדים שהוזמנו למסיבה הלכו כלעומת שבאו."

אמיר (בסגול. יש כאן איזה משחק מילים בצימוד עם שם המשפחה) הוא ילד רגיל בן 11. מאוד רגיל. אפילו, ואני מודעת לכך שזו סתירה פנימית, יותר מדי רגיל. רק שביום בהיר אחד קורים לו דברים מאוד בלתי רגילים. וזה סיפור הדברים הבלתי רגילים הללו. עד כאן בסדר. הדברים הלא רגילים קשורים לשדים ורוחות ושאר יצורים שלא מן העולם הזה. גם כאן אין בעיה. השדים והרוחות שאובים מהמיתולוגיה היהודית. ניסיון מעניין, ואפילו מסקרן.

אבל...
אני יודעת שאתם יודעים שיש כאן אבל. וזה חייב להיות אבל גדול, כי נתתי לספר שני כוכבים מחמישה, וגם זה בקושי. הנקודה היא שזה פשוט לא עובד. הדמויות לא אמינות, וכך גם התהליכים שעוברים עליהם. אני יודעת שספר פנטזיה בהגדרתו לא אמור להיות אמין, ובכל זאת אמור להיות משהו אמיתי בבסיס. מין תחושה של הקורא שאמנם יש כאן כללי משחק השונים מהמציאות הרגילה אבל יש כללים. והדמויות משחקות לפי הכללים הללו. ועוד צריכה להיות תחושה של עומק. שמה שסופר הוא רק קצה קצהו של מה שאפשר לספר לנו, אלא שמפאת קוצר הזמן והיריעה דברים זוקקו ותומצתו. ובעיקר צריכים להיות קצוות פרומים. בעיקר כאשר העלילה נעה מהריאלי לפנטסטי וחזרה. אם הכל מסתדר יותר מדי חד וחלק, התחושה היא יותר של משל, ולא של סיפור פנטזיה. לצורך תחושת האמינות המבוטאת בעומק, מותר וכדאי שלא כל דבר בעלילה יהיה סמלי, שלא כל הסמלים יקבלו פיענוח חד משמעי או פיענוח בכלל, ושלא הכל בא על מקומו בשלום. לא בספר הזה, בכל אופן.

ולסיכום - לא הלך הפעם. מצד שני אני עדיין חושבת שאדף כותב יפה. אני אמשיך לחפש את הספרים שלו.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נצחיה (לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
דושקה, אני שומעת מה שאת אומרת. נסכים יחד שהוא כותב יפה וחכם, אבל לא בצורה אחידה. ואולי זה טוב, שאין לו איזו "מכונה לייצור ספרים" שכל כולם העתקים זה של זה.
dushka (לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
דווקא אהבתי את הלב הקבור ואדף כותב יפה וחכם אבל עם חלק מהספרים שלו לא הצלחתי להתמודד.
נצחיה (לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
לי יניני - תודה לך על תגובתך.
לי יניני (לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
נצחיה תודה על הביקורת הנהדרת שלך
אפרתי (לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
ברור שבארץ אי אפשר להתפרנס מכתיבה. כמה עותקים אפשר למכור? 100,000? זה כבר מקרה היסטרי. סופר מתחיל מקבל בממוצע בנטו, אחרי מס וכו', משהו כמו חמישה שקלים לעותק אם הוא מכר כמה אלפי עותקים! סופר מפורסם מקבל הרבה יותר, אבל כמה קוראי עברית יש בעולם? בארצות הברית, סופרים רבי מכר מרוויחים הון, וכנראה שגם בסקנדינביה בזכות העלייה המטאורית של מכירת תרגומיהם בעולם.
נצחיה (לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
לא נראה לי שזה המקרה. אין כ"כ דרך להתפרנס מכתיבה בארץ. אפילו עמוס עוד ויהושע קנז לא מתפרנסים מכתיבה.
לעומת זאת אם אחזור למקרה של קונן דויל, על הפרסום של שרלוק הולמס הוא קיבל כסף, וזו היתה הסיבה היחידה שהוא התפנה מעיסוקיו האחרים, ובהם הספרים שבאמת רצה לכתוב, וכתב את סיפורי הבלש האלמותיים שלו.
Regi (לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
סופר הוא אדם של יכול שלא לכתוב, ואילו אני מדברת על מקרים בהם הספר הוא כלי פרנסה :)
נצחיה (לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
ל- Regi: אני לא יודעת (א) כי ארתור קונן דויל היה במוד "אני סופר וצריך לקנות במכולת" והלך לו לא רע.
אני לא יודעת (ב) כי תמיד קל הרבה יותר להיות בצד המבקר יצירה משכבר נוצרה, מלהיות בצד היוצר אותה.

אבל תודה רבה על תגובתך.
Regi (לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
עוד מקרה מצער של קונפטיזציה. מחבר החושב על קונצפט, רעיון וכותב סוג של Service Manual.
ההבדל המאד לא דק בין "ספרות" לבין "אני סופר ואני צריך לקנות לחם במכלת". תודה נצחיה, לכתוב ביקורת על ספר משובח זה קל, לעומת זאת לשם להסביר מדוע לא אהבת ספר דרוש עמוד שידרה.
נצחיה (לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, עמיר.
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
סקירה נחמדה.
נצחיה (לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה לך דן.
דן סתיו (לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
נצחיה ביקורת מעניינת ומקיפה. נהניתי מאד לקראה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ