ביקורת ספרותית על מחפשים את אלסקה - פרוזה # מאת ג'ון גרין
ספר מעולה

---

פעם ראשונה שאני מסיימת ספר ואני לא מרגישה ריקנות.
מחפשים את אלסקה.. מאיפה להתחיל?, אז.. בגלל שהספריה תיסגר לעשרה ימים בחופש הסכימו לקחת שני ספרים, לקחתי את מחפשים את אלסקה ועוד ספר, את מחפשים את אלסקה כבר התחלתי לקרוא קצת תחת המסגרת של המחויבות אישית כהשתעממתי בהפסקה והתחלתי לקרוא אותו. הוא היה ממש נחמד ונשמע כמו ספר קליל ומעניין אז שמתי סימניה והחזרתי למדף, שבוע אחר כך באתי והודתי לאלוהים שאף אחד לא לקח לי אותו חחחח.
חזרתי הביתה ומיד התחלתי לקרוא ולא חשבתי שאני אשאב לספר כמו שנשאבתי. בואו נגיד שמהרגע שחזרתי הביתה הספר לא נח לי מהיידים עד שסיימתי אותו. יום אחד.
וכמו שכתבתי למעלה, אני לא מרגישה ריקנות. אני מרגישה סוף, סוף סגור שמילא אותי בהרבה מחשבות על חיים, על מוות, על חברות, על הרבה דברים שאני לא חושבת עליהם ביום יום.
מאחורי הספר היה כתוב: "בנות יבכו מהספר הזה ובנים ימצאו אהבה, תשוקה, אובדן וגעגוע בריח הווניל והסיגריות של אלסקה."
עכשיו, אני לא רוצה לכתוב פה ספויילרים כי הייתי רוצה שגם אנשים שעוד לא קראו את הספר וחושבים על לקרוא אותו יקראו את מה שאני כותבת פה ואני כבר אומרת לכם. אל תחשבו על זה, אל תשקלו, פשוט תקחו אותו.
הספר הזה גרם לי הרבה פעמים לצחוק בקול רם מה שלא קורה הרבה, בדר"כ זה סתם גיחוחים אבל כאן זה הרגיש לי שונה, הבדיחות האלה פשוט אפיינו את הדמויות שזה הרגיש לי משהו כמו "חחחחחחחחח קלאסיק טאקומי" (אחת מהדמויות בספר) הרגשתי חיבור עם כל אחת מהדמויות האלה גם אם זה משהו ממש קטן או דעה שהתחברתי אליה.
אחד מדברים שאני חווה כשאני מסיימת ספר טוב זה בוק האנגאובר שזה בעצם כמו האנגאובר רק במקום אלכוהול זה מחשבות על הספר ואי יכולת להתאושש מהאווירה והדמויות בספר.
ג'ון גרין נותן לקוראים הזדמנות להכיר את הדמויות ולהכיר בהחלטות שלהן בהתחרטויות שלהן ובהשלכות של המעשים שלהן, הרבה דברים שהייתי סקרנית לגביהם בכל מה שקשור להתבגרות שבחיים לא הייתי מגלה לבד גיליתי בספר.
מיילס האטלר אהב מאוד לקרוא ביוגרפיות ואהב לשנן מילים אחרונות של אנשים מפורסמים, וזה עורר אצלי רצון לנסות גם.
אז פעם הבאה שאני אהיה בספריה אני אקח לי ביוגרפיה (:

» ביקורות נוספות של Bookworm
» ביקורות נוספות על מחפשים את אלסקה - פרוזה #