ביקורת ספרותית על הספר הקטן מאת אדוארדס סלדן
ספר מעולה

---

דאג וטוני היו מושא אהבתי הראשונה בעשור הראשון לחיי. בחלומותיי הייתי שותפתם השלישית במסעות הזמן המלהיבים במנהרת הזמן, מדלגת בין מלחמות עולם, מסעות צלב ומאורעות גדולים. אכזבתי הגדולה ביותר הייתה לצפות בהשמדת המנהרה בפרק האחרון, ששמה קץ לחלומי הילדותי הכמוס למצוא אותה אי פעם ולהפוך לנוסעת קבועה בזמן (ו...להתחתן עם טוני...).
בשנות העשרה שלי התאהבתי במייקל ג'יי פוקס והדלוריאן המעופפת שלו. טרילוגיית הקאלט ההיא עד היום בעיניי יצירה מופלאה מיוחדת במינה.
לכן היה לי קל מאד להתחבר בין רגע לספר היפה הזה, כבר מהעמוד הראשון.

ווילר ברדן הוא זמר/שחקן בייסבול אמריקאי מזדקן בשנות השמונים שמוצא את עצמו לפתע פתאום משוטט בוינה של סוף המאה התשע עשרה, מבלי לדעת איך הגיע לשם ולמה.
הוא מסתובב ברחובות הראשיים, בבתי הקפה והתאטראות, בתקופה הכי יפה של העיר הזו.
הוא נתקל בבני משפחתו, במכרים ובפילוסופים ידועים מהמאה העתידית כשהם עדיין צעירים וההתחברות איתם מסכנת את עצם קיומו בעתיד והפלונטר הולך ומסתבך ("בחזרה לעתיד"...כבר אמרנו?)
אט אט מתגלים סודות וסיפורים שהוסתרו במשפחתו והכל מקבל צורה וצבע.
הוא חווה את תחילת קץ העולם הישן ואת הולדת האנטישמיות בגלגולה המודרני .
הספר הוא בחלקו מדע בדיוני, בחלקו רומן היסטורי, בחלקו מתח ומיסתורין וגם בסופו לא הוברר סופית אם מדובר בהזיה, חלום או מציאות.

מומלץ.

» ביקורות נוספות של חגית
» ביקורות נוספות על הספר הקטן