ביקורת ספרותית על הספר הקטן מאת אדוארדס סלדן
ספר טוב

---

אתחיל דווקא מהשורה התחתונה: ספר מקסים!
אף על פי שהוא לעתים עמוס מדי בפרטים, נמרח קצת ובאופן אישי הייתי מקצרת ממנו לא מעט עמודים, עדיין מדובר בספר מיוחד במינו בנוף הספרות העכשווית.
הרי לא בכל יום אתם יכולים להתגלגל לכם בנחת אל וינה של המאה ה-19 ולקרוא על דמויות מפתח הסטוריות כמו זימונד פרויד, מארק טווין, גוסטב מאהלר, הנרי ג'יימס ואפילו אדולף היטלר בצורה כה ספרותית המשלבת באופן כמעט מושלם את המציאותי עם הבדיוני. לפעמים קשה להבחין בין השניים.
קצת על העלילה: ווילר ברדן המתגורר בסן פרנסיסקו של 1988 נוסע אחורה בזמן אל וינה של 1897, שם הוא פוגש את גרסאותיהם הצעירות של אנשים שהשפיעו רבות על חייו הן באופן אישי והן מבחינה הסטורית ששינתה את העולם לעד. במהלך המסע הזה הוא פוגש את אביו האגדי שמת מות גיבורים במלחמת העולם השניה ומעולם לא הכיר.
השניים מנסים ליהנות מהיופי של העיר השופעת צבעוניות ותרבות מבלי לגרום נזק להשתלשלות האירועים ההסטורית כפי שהם מכירים אותה, או שאולי בעצם נועדו לשנותה?
בספר קיימים כמה טוויסטים שמטרתם לאחד את העלילה והם מצליחים לעשות זאת - בסופו של הסיפור כל הקצוות נסגרים ולתעלומה ניתן פתרון ראוי. עם זאת, רובם יחסית צפויים מראש. עובדה זו לא גורעת מדי מההנאה בקריאת הספר והדמיון שנסחף לו לעולם אחר, עולם בו מצויה הסטוריה מקבילה שאולי מעולם לא הכרנו. ובעיני מדובר במתנה שערכה לא יסולא בפז.
לסיכום: תקראו, תדמיינו ותיסחפו...

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על הספר הקטן