ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 17 במרץ, 2014
ע"י רונדו
ע"י רונדו
עלילה המזכירה את החקירה הכושלת של הרצח ב"בר-נוער": רצח מחריד, משטרה שמסתובבת סביב הזנב של עצמה, מפקדי משטרה נפוחי אגו שמתראיינים ללא תכלית, תקשורת מתלהמת שמפריעה לחקירה, פוליטיקאים ופקידים שבוחשים בקלחת ורצים לתקשורת, פרקליטות נגועה בשיקולים פוליטיים, גזענות סמויה וגלויה ופתרון אחרי חודשים רק בזכות מעט חשיבה מחוץ לקופסא ותושייתה של אזרחית מן השורה (...כשרק המשפט האחרון אינו מתאים לפיאסקו של המשטרה והפרקליטות בישראל).
את כל המרקחת הנ"ל, המתרחשת בפרובינציה שבדית, רקח בכישרון רב "אוהב ישראל" הידוע הנינג מנקל, אחד שיודע לכתוב ספרי מתח ריאליסטיים-חברתיים עם ערך מוסף.
הספר מתחיל עם רצח של זוג זקנים כשהאישה אומרת לפני מותה מילה אחת: "זרים". זוהי שבדיה של ראשית שנות התשעים המוצפת מהגרים שהעלו את רמת הפשיעה מחד ואת האלימות הלאומנית מאידך. כשהפרטים דולפים לתקשורת מתחילה שורה של אירועים נגד הזרים ששיאם ברצח מהגר אפריקאי. תחנת המשטרה הפרובינציאלית מנסה לפתור את שני המקרים וגם להתגבר על הבירוקרטיה, התקשורת, המפקדים, הפוליטיקאים והפקידים שרק מפריעים. הפתרון, כאמור, מגיע באקראי אחרי חודשים רבים של כיווני חקירה שלא מניבים דבר ומבוי סתום.
אהבתי:
* מותחן קצר (274 ע'), טוב ותמציתי שלא גולש לתיאורים ארוכים ופרטים מיותרים.
* תיאור ריאליסטי של עבודת המשטרה – קורט ולאנדר ויחידת המשטרה שלו מזכירים את הדבר האמיתי, בעוד שדמויות כמו ג'ק ריצ'ר מזכירות בעיקר קומיקס.
* תרגום מצוין (על שמות המקומות והרחובות הארוכים לא הצלחתי להתגבר לכן קיצרתי אותם בקריאה ל"כינויי חיבה" בני הברה או שתיים).
אהבתי פחות:
* הדמות המרכזית, של מפקח המשטרה קורט ולאנדר, היא הכי קלישאה שאפשר: גרוש שאשתו עזבה אותו למען גבר מוצלח יותר ושבתו מתנכרת אליו, מוזנח, נוטה להשתכר, יחסים עכורים עם אב קפדן וסנילי וכו' וכו'.
* עריכה מתחת לכל ביקורת.
ולסיום הערה: רובנו (כולל ב"סימניה") קוראים את דוסטוייבסקי, דה-בלזק, גינטר גראס וסאראמאגו, שומעים את המוסיקה של מאהלר, שטראוס, תיאודורקיס ורוג'ר ווטרס ורואים את הסרטים של וולט דיסני ומל גיבסון... כולם אנטישמים ו/או אנטי ישראל (שזו האנטישמיות החדשה) אובססיביים... ולמרות זאת פרט לריכרד ואגנר המוחרם, היחידי שספריו מושמצים (גם ב"סימניה") הוא הנינג מנקל, אמנם חרא של בן-אדם אבל כסופר ספרי מתח ריאליסטיים-חברתיים הוא טוב לא פחות (ולדעתי אף יותר) מיו נסבו הנערץ (בסימניה) מקיר אל קיר.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נתי ק.
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת יפה.
מצד אחד, נכון לא בא לי לפרנס את האנטישמים וכן, גם את האנטי ישראלים. מצד שני, מי באמת יודע מה דעתם של אטווד, מקארתי ואחרים על היהודים ועל ישראל...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אנטי-ישראליות היא אנטישמיות בלבוש PC.
אלה שהזכרת ברובם כבר מתו, ככה שגם אם מישהו קורא אותם הם לא נהנים מזה. רוג'ר ווטרס הוא אידיוט שימושי מהסוג הנקלה ביותר, סאראמגו טרחן ומייגע גם ככה, ואת הספרים של החבר'ה האחרים אני לא קונה, כולל מנקל, ואם אני ממש צריך לבחור אני לוקח את נסבו בכל מזג אוויר. לא יחסר לי כלום בחיים אם לא אקרא את תוף הפח, או אפילו דוסטוייבסקי, שלא לדבר על מנקל.
נכון, צריך להפריד בין הסופר ליצירה וכל הג'אז הזה, אבל אף אחד לא אמר שאני צריך לפרנס אותו. |
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
הביקורת מעניינת מאד.
ומסכימה אתך בדבר ההכרח להפריד בין השקפת עולמו של הסופר לבין יצירתו.
|
|
|
עומרי
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אני נוטה לא להסכים עם ההערה האחרונה
אבל הביקורת אמיתית
|
|
|
סוריקטה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אהבתי: את הביקורת עד לפסקה האחרונה.
אהבתי פחות: את הקשר שעשית בין אנטי ישראלי לאנטישמי. בהחלט יש אנשים שהם גם וגם, אבל יש לא מעט אנטי ישראליים שאינם אנטישמים. אפשר להתנגד באופן נחרץ למדיניות של המדינה הזאת (ואף לנסות לפעול נגדה מהסיבה הזו) גם בלי לא לאהוב יהודים.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
רונדו, ביקורת יפה, אבל אם רובנו (לא כולל חברי סימניה) היו צורכים את התרבות הגבוהה שהזכרת
היינו עם נורא תרבותי... לצערי הרב, תשאל אנשים ברחוב מי זה מאהלר, 99 מתוך 100 לא ידעו. וגינטר גראס? הוא השתתף במסטר שף? ובלזק? באיזה מרוץ למיליון הוא השתתף? נו, רונדו, איזה "רובנו" אופטימי...
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
