עלילה המזכירה את החקירה הכושלת של הרצח ב"בר-נוער": רצח מחריד, משטרה שמסתובבת סביב הזנב של עצמה, מפקדי משטרה נפוחי אגו שמתראיינים ללא תכלית, תקשורת מתלהמת שמפריעה לחקירה, פוליטיקאים ופקידים שבוחשים בקלחת ורצים לתקשורת, פרקליטות נגועה בשיקולים פוליטיים, גזענות סמויה וגלויה ופתרון אחרי חודשים רק בזכות מעט חשיבה מחוץ לקופסא ותושייתה של אזרחית מן השורה (...כשרק המשפט האחרון אינו מתאים לפיאסקו של המשטרה והפרקליטות בישראל).
את כל המרקחת הנ"ל, המתרחשת בפרובינציה שבדית, רקח בכישרון רב "אוהב ישראל" הידוע הנינג מנקל, אחד שיודע לכתוב ספרי מתח ריאליסטיים-חברתיים עם ערך מוסף.
הספר מתחיל עם רצח של זוג זקנים כשהאישה אומרת לפני מותה מילה אחת: "זרים". זוהי שבדיה של ראשית שנות התשעים המוצפת מהגרים שהעלו את רמת הפשיעה מחד ואת האלימות הלאומנית מאידך. כשהפרטים דולפים לתקשורת מתחילה שורה של אירועים נגד הזרים ששיאם ברצח מהגר אפריקאי. תחנת המשטרה הפרובינציאלית מנסה לפתור את שני המקרים וגם להתגבר על הבירוקרטיה, התקשורת, המפקדים, הפוליטיקאים והפקידים שרק מפריעים. הפתרון, כאמור, מגיע באקראי אחרי חודשים רבים של כיווני חקירה שלא מניבים דבר ומבוי סתום.

אהבתי:
* מותחן קצר (274 ע'), טוב ותמציתי שלא גולש לתיאורים ארוכים ופרטים מיותרים.
* תיאור ריאליסטי של עבודת המשטרה – קורט ולאנדר ויחידת המשטרה שלו מזכירים את הדבר האמיתי, בעוד שדמויות כמו ג'ק ריצ'ר מזכירות בעיקר קומיקס.
* תרגום מצוין (על שמות המקומות והרחובות הארוכים לא הצלחתי להתגבר לכן קיצרתי אותם בקריאה ל"כינויי חיבה" בני הברה או שתיים).

אהבתי פחות:
* הדמות המרכזית, של מפקח המשטרה קורט ולאנדר, היא הכי קלישאה שאפשר: גרוש שאשתו עזבה אותו למען גבר מוצלח יותר ושבתו מתנכרת אליו, מוזנח, נוטה להשתכר, יחסים עכורים עם אב קפדן וסנילי וכו' וכו'.
* עריכה מתחת לכל ביקורת.

ולסיום הערה: רובנו (כולל ב"סימניה") קוראים את דוסטוייבסקי, דה-בלזק, גינטר גראס וסאראמאגו, שומעים את המוסיקה של מאהלר, שטראוס, תיאודורקיס ורוג'ר ווטרס ורואים את הסרטים של וולט דיסני ומל גיבסון... כולם אנטישמים ו/או אנטי ישראל (שזו האנטישמיות החדשה) אובססיביים... ולמרות זאת פרט לריכרד ואגנר המוחרם, היחידי שספריו מושמצים (גם ב"סימניה") הוא הנינג מנקל, אמנם חרא של בן-אדם אבל כסופר ספרי מתח ריאליסטיים-חברתיים הוא טוב לא פחות (ולדעתי אף יותר) מיו נסבו הנערץ (בסימניה) מקיר אל קיר.

ספר מתח פשוט, וכספרי המתח קל לקריאה וחביב. דמויות שטוחות ולא מפותחות. אם קורט ולאנדר שחוקר כאן פרשת רצח, לא היה נוסע הלוך ושוב בעקבות העקבות, היינו אפילו נידונים לשעמום. הצוות של
ולאנדר ממושמע וצייתן, היחסים שלו עם הבוס ידידותיים - אין מתח וטינה קלה כנהוג בין כפוף בכיר לבין הבכיר ממנו.
הכל רגוע כולל הפענוח של פרשת הרצח שנעשה בעצלתיים גם הוא. וכנ"ל לגבי סיפור אהבה קטן ולא משכנע שולאנדר משתכשך בו.

הנינג מנקל התאמץ קצת בענין משפחתו של השוטר הבכיר קורט ולאנדר, וכצפוי מפורר אותה למען אפשרויות פתוחות עתידיות אם יהיו ספרי המשך, וכמובן למען האפיל של זאב בודד, איך לא.

בקיצור, ספר מתח פשוט, טוב לנסיעה.

לפני הסוף יצא לי לשמוע את הקטע המופלא Atom heart mother של פינק פלויד, יצירת מופת אמיתית. אני ממליצה - תקשיבו.

אהבתי מאוד את הספר, את העלילה ואת הדמויות, במיוחד את קורט ולאנדר, כמובן. בהשוואה לספר השני, הסחת דעת, הספר הזה פחות טוב. בעקרון מדובר בספר שהיה יכול להתפתח בצורה מעניינת ואיכותית יותר אם מנקל היה מרחיב אותו למספר עמודים גבוה יותר. משום שהעלילה הוקצבה לפחות
מ-300 עמודים, הכל היה קצת מתומצת.
בסה"כ- ספר מומלץ מאוד. אין על הכתיבה של מנקל (:

סיפורם של שני מקרי רצח ועבודת משטרה (פרופר מנסיון אישי ) כפי שצריכה להתנהל , הניג מנקל במיטבו מכניס אותנו לאוירה של שבדיה מזג האויר ,קשיים אישיים והתמדדות עם בעיות שנאת זרים שתייה ,קושי ניכור משפחתי נשזרים בסיפור שהניג מטיב לתאר בספריו ,כספר מתח אהבתי מאוד .

שונא את הסופר בגלל דעותיו.

מנקל חושף אותנו לעבודתו הסיזיפית של בלש החוקר מקרי רצח, מהרגע שנחשף לזירת הרצח עד לפתרון התעלומה. הכתיבה של מנקל קלילה וזורמת, ואני באופן אישי מצליח להתחבר לבלש קורט ולאנדר, גיבור העלילה (למרות שאת דמות הבלש הגרוש והמכור לשתייה כבר לעסו עד לעייפה בכל ספרי המתח...). למי שמעוניין בספר מתח טוב, ששם דגש על עבודה בלשית של חוקר משטרה (ואין לו בעיה עם שמות משפחה שבדיים...) - זה הספר.

הספר הראשון שקראתי להנינג מנקל, וקרוב לוודאי האחרון.
ספר אמנם בסדר, מותח עד הסוף, אך מסופר מתח מהנמכרים
ביותר באירופה ציפיתי לקצת יותר. מנקל מתיימר לשרטט
פרופיל פסיכולוגי של הדמות הראשית בספר, שוטר שמנסה לפענח מקרה רצח, והתוצאה היא שניסיון זה גובל בגיחוך.
יותר מדי משפטים סתמיים פה ושם, מה שעיצבן אותי וגרם לי
לתהות: מה זה וכל הסיפור? מה רוצה המשורר להגיד?
בחישוב גס אני משער שמנקל יכל לחסוך כ 50 עמודים לפחות,
באמת חבל על עצי היער...
רק בגלל המתח שנשמר עד הסוף הספר לדעתי בסדר. לא יותר
משלושה כוכבים.

עןד סיפור מתח של סופר שוודי אבל הפעם מעט מאכזב, עלילה מתפתלת לא מתכנסת אבל מתאים לימים קרים.

עוד ספר מתח. אומנם מנסה להיות עמוק אבל לא משכנע.כרגיל מעביר את הזמן ללא שום תרומה אחרת

קראתי לפני למעלה משנה, מותחן חמוד, ספור מעניין וסוחף, כתוב היטב לאוהבי ספרי המתח. פרשה מעניינת