ביקורת ספרותית על המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי מאת רייצ'ל ג'ויס
ספר מעולה

---

הקריאה של החצי הראשון של הספר ארכה לי כמעט שבועיים. למה?, כי נדמה לי שהיה משהו מעט טרחני בחלק הזה.
כאילו כל מילה לא מתחברת כראוי לחברתה, הגיבורים היו משעממים ולא אטרקטיביים ונדרש היה ממני מאמץ מאוד גדול כדי להמשיך לקרוא אותו.
אבל אז עברתי את החלק הראשון. ואיפהשהו, בין הפעם הראשונה שהרולד מתגעגע לאשתו לבין הפעם הראשונה שהיא מדברת עם בנם דייויד, הרגשתי כאילו כל החלקים מתחברים והרולד הוא הרבה יותר מסתם זקן שהחיים אכזבו אותו ואשתו היא הרבה יותר מאישה שבעלה - הרולד - אכזב אותה.
הרולד הוא, לא יודע - לוחם אולי?, כן, נראה לי. לוחם שקצת לפני הסוף התעורר להילחם על החיים הכל כך דקים ולעיתים קשים מנשוא. הרולד, אני חושב - הוא מי שנצבט על ידי החיים - יום אחרי יום - אבל למד למחול להם ולהפוך אותתם לשווי ערך.
אפילו לקראת הסוף.

אני מניח שיהיו כאלה שייקראו את הביקורת הזו ויניחו שהיא קלישאתית ומלאת אימרות שפר גדולות, ואולי גדולות מדי לחיים עצמם.
אבל דווקא בנקודות הללו תפס אותי הרולד, תפס אותי הספר.

מאוד מומלץ לקרוא, אך עם הרבה סבלנות והקשבה.
אולי תופתעו.
שבוע טוב.

» ביקורות נוספות של חמינה
» ביקורות נוספות על המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי