ביקורת ספרותית על מחפשים את אלסקה - פרוזה # מאת ג'ון גרין
ספר מעולה

---

הממ.. ג׳ון גרין, הא?
אני לא יודעת מה להגיד. אהבתי את הספר, מאוד, מאוד מאוד. אהבתי את אשמת הכוכבים יתר, אבל זה ממש מן הראוי להשוות, כי הם שני ספרים שונים, לא מאותה סדרה.
אלא אם כן אתם מחשיבים את ג׳ון גרין כסדרה?
אני אתחיל בזה שאומר, הספר מציג מציאות מאוד מאוד שונה מזו שאני חיה בה, ובכל זאת הצלחתי להתחבר בקלות.
אני אמשיך בכך שאומר, את מיילס לא אהבתי. בפירוש, פשוט לא אהבתי אותו במיוחד. לא שהוא רע, פשוט ככה. את אלסקה והמפקד, לעומת זאת, כן אהבתי, וגם את טאקומי.
לדעתי כל החלק של הלפני מושלם כפי שהוא. בחלק של האחרי יכלו להיות צמצומים, וגם בחלק הספציפי החיד שהיה... מטריד במיוחד. מאוד. מי שקרא יודע למה אני מתכוונת.
בקיצור, יש משהו מאוד מאוד אמיתי בספר הזה, עם כל המוזרויות שבו (ואני מקבלת את היותם של הילדים האלה חכמים מהממוצע ומסכנים מהממוצע. בסך הכל, הם על מלגה בפנימיה, ואלה בדיוק הסיבות שלהם).
מיילס הוא היחיד שמצאתי באמת משונה, כי עם כל הכבוד, כל מה שהוא עשה בזמנו הפנוי היה לקרוא ביוגרפיות ומילים אחרונות? לא הוזכר אפילו דבר אחד שעשה ב״חיים הקודמים״ שלו.

חוץ מזה, הספר מרגש. בכיתי. הרבה. התגובות של דמויות לשברים, ובעיקר דמות המספר, הן אלה שבאמת שוברות את הלב.

מומלץ מאוד מאוד מאוד לקריאה, ו.... זהו.

» ביקורות נוספות של מוגלי
» ביקורות נוספות על מחפשים את אלסקה - פרוזה #