ביקורת ספרותית על גורל משמיים - יומני המכשפות לבית קייהיל #2 מאת ג'סיקה ספוטסווד
ספר מעולה

---

*ספוילרים. אשתדל כמה שלא אבל לא מבטיחה כלום.*
אחי הקטן, אבא שלי ואני יצאנו לאכול ארוחת ערב בגרג. לצערי, הם הביאו את הפלאפונים שלהם וכל הזמן היו איתם.
למזלי הטוב, ממש ליד הגרג היה צומת ספרים ועם מבצע של אחד ועוד אחד.
אחרי שמצאתי את נשיקת הצללים ומצאתי את הספר הזה...בוא נגיד שכולם שמו לב לצווחה הקטנה שיצאה לי מהפה ולחיבוק שנתתי לספר המסן.

הספר מדהים!
אומנם לא כמו קודמו אבל הוא עדיין מדהים.
נהנתי לקרוא את סיפוריה של קייט (ואחר כך של טס ומורה) במנזר האחיות שגם בו, כמו בכל מקום אחר, יש בריונות והתפלגות בין בנות המנזר כי, אין מה לעשות - גם מכשפות הן בנות אדם. יכולתי להזדהות עם חוויות, רגשות וסיפורים שהיו כתובים בספר.

יחד עם זאת, היו כמה דברים שהפריעו לי.
הדבר הכי מרכזי שהפריע לי הוא העובדה שהייתה הרבה מאוד צביעות בספר - ולרוב אני לא שמה לב לצביעות, גם בחיים האמתיים. ב-95% מהזמן חושבת על טס ועל כמה שטס מושלמת, חמודה, מדהימה ומושלמת. כי למי אכפת שהיא כישפה באמצע הפגנה ענקית ואילו זאת הייתה מורה קייט הייתה מאוד כועסת עלייה, הרי אחרי הכל זו רק טס.
שלא תבינו לא נכון - טס היא הדמות הכי טובה בספר. היא מדהימה, מבינה, מתוקה, נחמדה, אדירה, קסומה ואני שמחה שהיא הנבחרת אבל קייט באמת ובתמים מגזימה.
היו עוד כמה דברים שכללו צביעות, כמו העובדה שחודש קייט לא מוכנה לתקשר אם אף אחת מהבנות יותר ממה שנדרש ממנה ופוף! אחרי שבוע היא מרגישה שהיא אוהבת את כולם אהבת נפש, אבל עם טס זה הכי בולט.
לפי דעתי, הסופרת עשתה את כל הקטע של הצביעות בכוונה כי היא לא רצתה לעשות גיבורה מושלמת ונחמדה לכולם, כמו שיש בסיפורים רבים. אם אני צודקת, כל הכבוד לג'סיקה.

בנוסף לכך, ב- 4% מהזמן הנותר, קייט חושבת, דואגת ומתנשקת עם פין. אני לא אגלה מה אני חושבת עליהם כי הבטחתי בלי ספוילרים.

אני ממש מאוכזבת ממורה ומההתייחסות שלה בספר הזה. היא מוצגת כבתור האחות הרעה, הבוגדת, ששואפת אך ורק לכוח הנחשק בלי להתחשב באחיותיה כלל והמורה שהייתה בספר הראשון, אנושית כל כך, נעלמת.
בתחילת אני בטוחה שמורה לא הייתה ככה אך לאט לאט במהלך הספר היא באמת הופכת להיות מה שתיארתי למעלה. לי ולאחי אף פעם לא היה ריב קשה כמו בין מורה לבין קייט (ובהמשך גם עם טס) אך לפי דעתי הן היו יכולות לחזור להתחבר ביחד. מילא עם קייט, אבל טס הרבה יותר פתוחה וציפיתי שתבין את החשיבות של האחדות ביניהם.

דבר אחרון לפי שאני סוגרת את הביקורת הזו היא העובדה שכמעט ולא היו תיאורים בספר אנשים עם שיער או עיניים חומות.

לסיכום: אומנם יש כמה בעיות קטנות בספר, אבל ממש כדאי לקרוא אותו. (כמובן אחרי שתקראו את רעות מלידה!)



עדכון לביקורת, 26.11.14:
עליתי על איך אחת מהאחיות תמות ועל ידי מי.
(******מי שרוצה לגלות בספר, אל תקראו את זה!!!********)
(אחר כך אל תתלוננו שלא הזהרתי.)
קודם כל, לכל מי שקרא את הספר (או שלא זוכר את הקטע, זה גם בסדר) טס מחליטה לספר לאבא שלהן על שלושתן, על כך שהן נבחרות, על האחיות וכל זה, נכון? אז לפי דעתי אחר כך האבא יספר לאחים לגבי הכל והאחים יתכוננו לתקוף את את האחיות. עכשיו, יש שני "מחנות" בין האחיות: ה"מחנה" שמורה נמצאת בו וה"מחנה" שבו נמצאות קייט וטס. לפי דעתי, המחנה של טס וקייט יברח והמחנה של מורה ילחם וכל המכשפות שהיו במחנה של מורה ימותו. כולל מורה.
זהו. אחות הרגה את אחותה.

» ביקורות נוספות של sunwing
» ביקורות נוספות על גורל משמיים - יומני המכשפות לבית קייהיל #2