בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 5 בינואר, 2014
ע"י שממית
ע"י שממית
מצאתי מעט מאוד עניין בספר. הרומן בין דון מאריו לדודתו חוליה כתוב נחמד ולא יותר, נהניתי יותר מהתיאורים של לימה והשכונה מיראפלורס מאשר מתיאורי היחסים בינהם. סיפורו של הכתבן, פדרו קאמאצ'ו, התחיל טוב בתיאור של דמות ייחודית ומעניינת אבל המשיך באופן מקרטע עם החלקים בספר שהם , כביכול, סיפורי התסכיתים שפדרו כותב, החלקים הללו היו מעט מצחיקים אבל לאט לאט איבדתי עניין ולקראת סוף הספר הפסקתי לקרוא אותם. אחרית הדבר מאת לואיס לנדאו היתה משעממת ומופרכת.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת