ביקורת ספרותית על דודה חוליה והכתבן מאת מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 28 באוקטובר, 2010
ע"י אנקה


למריו ורגס יוסה מזל טוב וברכות לכבוד קבלתך את הפרס הנחשק והיוקרתי האוסקר האולטימטיבי של הסופרים : פרס נובל לספרות!
אתה יודע מה? קיבלת אותו ובצדק.
אתה סופר מעולה וכתבן מצויין.
בודאי אין לך צורך בהכרתי ובמחמאותי
על כשרונך המוכח והגדול כאחד מגדולי הסופרים
של המאה הקודמת בה כתבת חלק מהספרים
וגם בתחילתה של המאה הנוכחית.
וידך המוכשרת עוד נטויה לעוד כמה פנינים ספרותיות אינשאללה.
אבל לא רק לשם כך התכנסנו היום: כלומר,
אתה ,הספר "דודה חוליה והכתבן" חברי סימניה הנכבדים,
אלו שיקראו במקרה את חות דעתי הבלתי נחשבת,
ואנוכי, הקוראת הדי נלהבת של יצירותיך, יש לציין.
אלא רק לחוות דעתי הצנועה והקצרה על הספר הפסציפי
הזה להלן.
להבנתי, רומן זה הוא הראשון שכתבת, ואכן לעומת שאר
שלושת הספרים שקראתי, חגיגת התיש, תעלוליה של אישה רעה
ושבחי האם החורגת הוא קצת בוסרי וחיוור.
אמנם ישנו כאן סיפור אהבתך הראשונה ונישואיך
ופרטים אוטוביוגרפים למכביר מחייך, לרבות שמך.
במקביל להתפתחות הקריירה הספרותית שלך שהחלה
ברדיו כעוזר לתסכיתן הראשי פדרו קמאצ'ו ההזוי.
הרומן עמוס בדמויות רבות ומשונות שלא לומר הזויות
ומגוחכות, בסיפור אהבה מגוחך -טרגי -קומי שלך ושל
רעייתך הראשונה ועוד בגיל כל כך צעיר עם גברת
יחסית מבוגרת ממך.
על פניו נראה שזאת היתה מין הפגנה של מרד נעורים,
מתוק וסודי. ככל שהיתה התנגדות לאהבה המוזרה הזאת
כך היא להטה יותר.
במקביל לסיפור וללא שום קשר הנראה לעין (לפחות לעיני
שלי) ישנה התפתחות בקריירה של התסכיתן הראשי
של הרדיו. סיפוריו בנפרד הן פנינים, סיפורים מצחיקים
עצובים מרירים חינוכיים פיקנטיים ועוד שמות תואר
לפאר בהם את הסיפורים הללו. לדעתי הן תמצית העלילה,
למרות שיש בהם כל כך הרבה שמות ולכל דמות לפחות 3 שמות שונים. מודה שהיה קשה לזכור את כולם ולפעמים חזרתי
לעמוד קודם כדי להיזכר בעלילה ובדמויות.
טוב, נסלח לך בכל זה היה ספר ביכורים כלשהו.
הספר הספציפי הנ"ל היה מין שפן נסיונות קטן למה שהתפתח בהמשך לאחד הסופרים האהודים יותר בדרום אמריקה ובעולם כולו ובצדק.
הרי צריך להתחיל עם משהו. כאן בספר זה ראשיתן של הניצוצות שהתפרצו בספרים מאוחרים יותר.
אילו הייתי קוראת את הספר "דודה חוליה.." כראשון מבין ספרך
הייתי מדרגת אותו גבוה יותר, אבל מאחר וקראתי אותו
כרביעי בתור לספריך בכלל, נאלצתי לדרג את הספר לשלושה כוכבים בלבד.
אל תכעס עליי ואל תתעצב אל ליבך אתה עדיין אחד הסופרים
הטובים והמעניינים שהיה לי הכבוד להכיר.
עלה והצלח.
שלך קוראת מסורה ומתלהבת.


16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנקה (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
לאפרתי, הוא ספר טוב בלי ספק. אולי זה ענין של טעם. כשמשווים אותו לספרים אחרים שלו. יותר מאוחרים, בלי ספק רואים שהוא ליטש את כשרונו.
נדמה לי שזה היה ספר ביכורים שלו. ישנו הניצוץ הגדול והיכולת לספר סיפורים מצחיקים.
אפרתי (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
בעיני, זה הספר הכי טוב שלו. יכול להיות שאם הייתי קוראת אותו היום ולא לפני עשרים שנה, הייתי חושבת אחרת. אולי אנסה שוב.
אנקה (לפני 14 שנים ו-10 חודשים)
תודה ליzוש כמו תמיד את מטיבה לליבי עם מחמאותייך:)
ליzוש (לפני 14 שנים ו-10 חודשים)
כמו תמיד-ביקורת יפה.דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב..ישר כוחך אנקה יקירתי.
אנקה (לפני 14 שנים ו-11 חודשים)
לנולי, הכבוד מגיע לסופר ובצדק. הכיף היה שלי בקריאת ספריו.
כשמגיע פירגון, מי כמוך עדה לכך שאני שם;))
אנקה (לפני 14 שנים ו-11 חודשים)
התודה למשבחותי ולמשבחיי, לדושקה, לא לא לא, שלא ימות חלילה, אני מקווה שימשיך לכתוב. כל ספר שלו הנאה צרופה.
דרך אגב, בתעלוליה של ילדה רעה בכיתי.
לא שיש לעשות משהו עם המידע הזה.
dushka (לפני 14 שנים ו-11 חודשים)
נראה לי שברגע שכתבת ביקורת את כבר מעבר לענייני הדירוג, כי הבהרת את דעתך האוהבת- מסוייגת. את יכולה להשאיר את זה שלוש, לדעתי.
מריו לא ימות מזה.
נולי (לפני 14 שנים ו-11 חודשים)
איזה כבוד את יודעת לתת!!! מבטיחה לך שמריו הבין את טעוניך הצודקים, ואהב כמוני את הבקורת המושקעת הזאת, אנקה יקירה:))
אנקה (לפני 14 שנים ו-11 חודשים)
לדושקה, אכן הוא לא רע בכלל. אבל אם לספריו חגיגת התיש ותעלוליה של ילדה
רעה הענקתי 4 כוכבים, אז מה אעניק לדודה חוליה?
בכלל הוא גם אחד האהובים עליי :הסופר.
את מציעה שאעלה את הרף ואשדרג אותם ל5- כוכבים ואותו ל-4? אכן התלבטות קשה.
dushka (לפני 14 שנים ו-11 חודשים)
דווקא אני זוכרת אותו כאחד האהובים בעיני. קראתי אותו ממש מזמן אבל הכי התרשמתי מ'העיר והכלבים' שגם אותו קראתי מתישהו בגיל ההתבגרות. ספר שונה לגמרי. בהחלט יכול להכנס לקבוצה בסימניה שנקראת 'ספרים עם תוכן עמוק וקשה'.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ