ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 בדצמבר, 2013
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים: אלו שמתים עם חיוך על הפנים ואלו שחיים עם דמעות בעיניים.
לאחר קריאת הספר הזה, היה ניתן בקלות להתאים את מה שהרגשתי להגדרה השנייה. בקלות.
ולמה? כי התוכן של הספר כל כך קשה ומדכא. משהו שבדרך כלל אני נמנע לקרוא אותו (והספר הזה הוא לא מקרה חריג. כלל וכלל לא) כי יש בו הרבה סבל. הרבה מונחים רפואיים, משעממים ובלתי ניתנים לתפיסה, הומור דפוק לגמרי ואהבה שנויה במחלוקת.
זה ממש אבל ממש לא מה שציפיתי לו.
מה גם שגרין החליט כנראה לכתוב את זה כמה שיותר קליל.
אבל זה עדיין לא הצליח לו.
וחבל. כי לספר הזה היה דווקא לא מעט פוטנציאל.
לא לבעלי לב חלש.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה לך(: כן אני באמת אחד שאומר רק את מה שהוא חושב ולא את מה שאחרים חושבים (חוץ מלקלל סתם אנשים ברחוב ובאתר. זה באמת כבר לא מנומס כל כך...)
טוב, די קשה להבין אותי, אבל יש בו אופטימיות אבל גם סבל ואני לא אהבתי את החיבור ביניהם ואת סגנון הכתיבה. זו דעתי. למרות שאני חייב להגיד שלא סתם הענקתי לו 3 כוכבים ולא איזה כוכב או שתיים. ולמה? כי הדמויות דווקא עשויות היטב ודי התחברתי אליהם, העלילה בינונית והכתיבה לא משהו. אז עשיתי את הממוצע וזה מה שיצא. ומי שמת עם חיוך על הפנים זה אנשים אופטימיים כמוני ^^ (או מי שאהב את הספר) |
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
לא קראתי את הספר - אבל אהבתי את דעתך העצמאית שהיא שונה מרוב הביקורות על הספר, וגם את ההומור שלך על דברים לכאורה רציניים
|
|
|
סול.
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
הרבה מונחים רפואיים? קראתי את הספר לפחות 10 פעמים (כן אני די חסרת חיים) ולא נתקלתי ביותר מדי מונחים רפואיים וקשים.
מה גם שזה לא ספר סרטן. בתור חולת סרטן בפעם השניה בחיי הקצרים זאת הנגיעה האופטימית ביותר שתוכל/י להיתקל בה בהקשר של סרטן... לא חושבת שיש בו יותר סבל מאופטימיות בכל מקרה, בהחלט ספר עם פוטנציאל ולדעתי גם ממומש. |
|
|
נונית
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
מי מת עם חיוך על הפנים?
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת
