ביקורת ספרותית על גנבת הספרים מאת מרקוס זוסאק
ספר מעולה

---

המוות.
לא משנה איך מסתכלים עליו, המוות הוא דמות מסקרנת. מאוד מסקרנת.
הוא הדבר שמעורר בהצלחה יתרה את תחושת הפחד אצל רוב בני האדם. הוא הארכיטיפ שמופיע בכל תרבויות העולם. הוא הלא נודע, הוא מה שנמצא מעבר לפינה, תופס אנשים בעודם חיים ושואב את נשמתם אל לבו המת וזורק אותם לעזאזל! כולם אומרים שהוא הרוע בהתגלמותו! השטן בכבודו ובעצמו!
אבל... שכחו להגיד דבר נוסף: המוות הוא גם מספרו של הספר הזה.
הספר הזה מספר על-

ליזל.
ליזל זוכה בכבוד רב להיות הדמות המרכזית בספרו של המוות, ולא סתם.
ליזל היא ילדה קטנה. רק בת תשע. והיא גונבת ספרים. היא גונבת ספרים אף על פי שהיא לא יודעת לקרוא אותם. אבל היא תלמד, לאט לאט.
על אף גילה הצעיר במיוחד, היא עוברת בעשר שנותיה הראשונה הרבה דברים. הרבה יותר ממה שאדם ממוצע יכול להספיק בכל שנות חייו!
היא לא זוכרת את אביה.
אבל זה עוד כלום לעומת מה שהיא עוברת בסיפור המרכזי שלה.
סיפורה המרכזי נפתח כאשר היא מגלה שלאמה אין עוד כוח וכסף לטפל בה. היא נשלחת יחד עם אחיה לרכבת שתוביל אותם לבית של משפחתם המאמצת.
אך אסון קורה ואחיה מת.
בלב כבד, ליזל ממשיכה לכיוון ביתם של הוריה המאמצים: האנס ורוזה הוברמן.
באותו רגע היא נחשפת לרחוב הימל. הרחוב החדש שלה. שם היא תכיר את מאמא, את פאפא ואת חבריה לשכונה. היא פותחת דף חדש ומציגה שם את סיפור התבגרותה.
כעבור כמה שנים, מתחיל הסיפור האמיתי: זר מסתורי עם עבר מיוחד ניצב על מפתן הדלת של בית משפחת הוברמן.
מאותו רגע ואילך, ליזל מעורבת בדבר בעל עוצמה שישנה את חייה ואת חיי הוריה המאמצים, לצמיתות.
ליזל צריכה לשרוד.

~הנה עובדה קטנה~
אתם תמותו על הספר הזה.

בזמן קריאתו, ניתן בקלות להרגיש את הריחות, את הצבעים ואת התחושות שממלאים את דפי הספר הנפלא הזה.
לא ניתן לעזוב אותו. הוא כמו מגנט.
המילים, שתהיו צמאים אליהם לאורך כל קריאת הספר.
הדמויות המרתקות והססגוניות שילוו אתכם.
והעלילה שתשאיר אתכם ערים לאורך כל הלילה.
זה פשוט ספר חובה.

~מעט מידע חשוב~
גזר דינו של כל מי שלא קורא את הספר הזה, הוא מוות.

או במילים אחרות ונעימות יותר, הוא יזכה לפגישה עמו בארבע עיניים.
ואולי תהיה חתימה. אולי.

~עוד דבר שעליכם לדעת~
חובה עליכם לקרוא את הספר במשך 3 פעמים:

פעם ראשונה בשביל להינות מהקריאה.
פעם שנייה בשביל להבין אותו טוב יותר.
ופעם שלישית בשביל לזכור אותו בעל פה.

Viel Spaß beim Lesen! (שתהיה לכם קריאה נעימה!)

נ.ב- ~אזהרה~

הספר הזה הוא בהחלט מסוג הספרים שליזל לא היתה מהססת לגנוב.
אז אנא מכם, שמרו את הספר הזה כמה שיותר קרוב. כמה שיותר קרוב ללבכם.
ואל תרפו ממנו. לעולם לא.

זהו, עכשיו אפשר להתחיל לקרוא...

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על גנבת הספרים