ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 9 בדצמבר, 2013
ע"י adielz
ע"י adielz
האמת היא שאני חצוי בנוגע לאשת הסנדלר. מצד אחד, התיאורים מדהימים, והעלילה מסופרת היטב, אבל מצד שני חסר משקל על הקטעים הדרמתיים, והתוצאה קצת קיצ'ית.
מסופר על צ'ירו, ילד שמושאר עם אחיו במנזר. מפה לשם הילד גדל ופוגש את אנצה, ומתאהב בה מיד אך נאלץ להפרד ממנה מיד בעקבות שינוים שקורים בסביבתו. מכאן ועד סוף הספר מתוארות עלילותיהם, כולל מספר פגישות מקריות בהם הם נזכרים באהבתם אחד לשני, אך שוב ושוב דרכיהם נפרדות.
באמת, סיפור אהבה נוגע ללב. אבל דבר אחד הפריע לי מאוד- המפגשים שלהם לא מרגישים אמיתיים. השיחות בינהם לא אמינות בעליל, זה ממש מרגיש מאולץ.
כל פעם שצ'ירו נפגש עם אנצה זה ממש ללא יותר מכמה עמודים ספורים. למה? המפגשים יכלו להיות ארוכים יותר, יכלו להכיל יותר תוכן אמיתי ולהיות הרבה יותר מוצלחים.
מצד שני אדריאנה היא סופרת מצויינת, שמצליחה לתאר בתיאורים מצויינים את הזמן והמקום, ודווקא בתחום הזה להיות מאוד אמינה. יש ממש תחושה אמיתית של הימצאות במקום שאדריאנה מתארת. אם זה בית האופרה מטרופוליטן או ההרים האלפיים האיטלקיים או אפילו הרחובות המסביאים של ניו יורק, הכל אמין, הכל נכון, וכל תיאור שלה מצליח לשבת בדיוק בדמיון, ולא נותן טעם של יותר-מדי.
גם מבחינה היסטורית אדריאנה מצויינת. הקורא ממש נכנס עמוק אל נבכי התקופה, אל התלאות שעברו המהגרים ואל הקושי שבמעבר. עוד יאמר לזכותה שהיא לא נכנסה בכלל לתיאורי המלחמה, אלא ממש בנקודות קטנות ובעיקר בהקיפין, מה שנותן לספר אופי קליל יותר, ולא קשה לקריאה.
אני מאמין שהרבה אנשים מאוד יהנו מהספר, ושיהיו גם כאלה שיסגרו אותו באמצע. אני אישית ממליץ לקרוא, להגיע לעמוד 200 ולשפוט. כל אחד לפי דרכו.
---------------------------------------------
לביקורות נוספות שלי, אתם מוזמנים לבקר- http://bikurpeta.blogspot.co.il/
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
