ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 בנובמבר, 2013
ע"י ניר
ע"י ניר
אתחיל מהסוף – תרפ"ט הוא ספר היסטוריה מצוין של ד"ר הלל כהן! –
חקירה משטרתית/בלשית/היסטורית שמעיפה לעזאזל את הסיפורים השטחיים ומגלה את ההיסטוריה והעובדות השלמות יותר של סיפור מסובך הרבה יותר ביחסי ערבים-יהודים בא"י, ואפילו יחסי מזרחיים-אשכנזים, יהודים-ערבים ויהודים-ציונים.
הכריכה האחורית מפליאה להסביר את חוזקו של הספר – בניגוד ועוצמת הפער בין "האמת החדשה" ה"מתאימה" והמיתוסים שנבנו במוחנו בניגוד לרצוננו ושמגולמת היום במספר מילים בדמות עדכנית בשם וויקיפדיה, לבין האמת האחרת של מחקר היסטורי מפורט בו הפרטים מורכבים הרבה יותר.
זהו ספר חובה לטעמי, לא רק בגלל הנושא של הספר – סקירה וניתוח של חלק ממאורעות תרפ"ט – אלא גם ובעיקר בגלל התובנות הנוספות שהוא מוסיף בצורת כתיבתו על בורות, עיוותי-תפיסה, איזון ומחקר מדוקדק.
הטרוניה היחידה שיש לי על הספר היא דווקא שמו, או ליתר דיוק כותרת המשנה "שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי" – אומנם הסכמתי עם הרבה מתובנותיו, והביטול המובן של 67' או 48' או 36' כהתחלת הסכסוך, אולם להצביע על תרפ"ט (29') כנקודת האפס, סותרת הרבה ממה שמובא בספר עצמו.
לטעמי ההתחלה מוקדמת הרבה יותר ומתחילה אי שם בתחילת המאה ה-19 דווקא, אבל זה לא משנה ממש – הרי צריך למשוך את העין בכותרת מפוצצת, והספר עושה מלאכתו נאמנה בביטול נקודות ההתחלה המקובלות האחרות, אז נסלח לו, שכן בספר עצמו הוא לא טוען כך ואפילו להיפך.
על הבּוֹרוּת:
בּוֹרוּת היא קללה, בּוֹרוּת מאפשרת למנהיגים לשלוט בעם, לתמרן אותו למקומות עליהם לא חלם להגיע, לגרום לו לחשוב שהוא יודע את האמת, ואילו האמת הזאת היא מצג שווא שנבנה כדי להשיג מטרות שונות לגמרי מאלה שהאדם אילו עצר לחשוב היה מציב לעצמו.
בּוֹרוּת היא ברכה, אבל רק ברגע שאתה יודע שאתה בּוּר! – או אז אין סוף למה שתוכל להשיג על ידי הכרה בחוסר הידע, והשאיפה והמאמץ להשיגו, כדי להתקרב קרוב יותר לאמת ולפעול ולבחון את מטרות האמתיות שלך – הידע עם זאת לא ייתן לך מנוחה ורגיעה להיפך, החיים רק יסתבכו לנו יותר.
אז נשאלת השאלה האם נרצה להישאר בבורותינו מאושרים יותר (מישהו כבר אמר פעם שרק הפרות מאושרות באמת)?, או שנרצה לפקוח עינינו מהחלום והפנטזיה ונתייצב אל מול העולם האמתי והמציאות הקשה, (או כמו שנאמר: "אם תיקח את הגלולה האדומה תישאר בארץ הפלאות ואני אראה לך כמה עמוקה מערת הארנב")?
אני החלטתי לסבול... תרפ"ט הוא עוד ספר שכזה שמראה לי עד כמה אני שקוע בבּוֹרוּתי.
הספר מציג את האירועים, מזוויות שונות, שואל שאלות ומנסה לענות עליהם, מביא עובדות ומבטל שמועות מופרכות בצורה מעוררת הערכה ובכך מלמד יותר מכל דבר את הדרך ליציאה מהבּוֹרוּת.
על עיוות תפיסה:
אנחנו חיים בעיוות תפיסה, יש קוראים לזה דיסוננס קוגניטיבי, בו מה שאנחנו מאמינים וחושבים קובע יותר מהעובדות – גם זאת ברכה וקללה. ברכה בגלל שזאת הדרך היחידה שאנחנו כנראה יכולים להתקיים, כי העולם בחוץ מורכב בצורה שכזאת שללא ההגנה של הדיסוננס לא היינו יכולים להתקיים. בלי הדיסוננס לא היינו יכולים להאמין בכסף, בדת, במדינה, בעם, בעבודה וכמעט כל דבר שאנחנו עושים ביום יום.
עם זאת יש בו קללה, שכן יש כאלה שיכולים להטביע בך בלי שתרצה, כבר מינקות, אמונות ודעות שהן המשקפיים בהן תראה את העולם – ולכן יהודים וערבים תופסים מציאות שונה לגמרי לעובדות זהות.
הספר מדגים זאת בצורה מופלאה כאשר אותן עובדות נתפסות אצל עמים שונים בצורה שונה בתכלית, וכל צד אינו מסוגל לתפוס כיצד אפשר לראות בצורה שונה את העובדות – וכך רוצח שם הוא גיבור כאן, טבח כאן הוא מאבק שם, חבר כאן הוא אויב שם...
על האמת הפשוטה:
לפעמים הסכסוך פשוט יותר ממה שהוא נראה. הוא רק נראה מסובך כי הרי כל צד מתאמץ להראות את צדקתו, למשל מרתקת הדוגמא בה מתאמצים לקבוע "מי התחיל?" (וכל הורה מתחיל יודע כי אסור לנסות לענות על שאלה שכזאת כי אם תנסה להיכנס זה יהיה רק גרוע יותר).
ולבסוף הסיפור הקר והפשוט הוא על שתי רכבות שעלו על מסילה אחת בלית ברירה, ולא השכילו ובחרו לנסוע אחת אל מול השנייה במהירות הולכת וגוברת, ובהתנגשות שתיהן יפגעו והחזקה יותר כנראה תמשיך, ותנסה לא להתהפך כאשר היא גוררת את הרכבת שממול. מה שקורה הוא שהנהגים בשתי הרכבות משכנעים את הנוסעים של כל רכבת, כמה הנוסעים ברכבת השנייה מרושעים ונוהגים בחוסר זהירות ומוסריות שכזאת.
על פרטי פרטים:
הספר כתוב בצורה מיוחדת, צריך להתרגל לזה בהתחלה, אבל אחר כך מגלים את החוזק שבשיטה הזאת. הוא לא כתוב בצורה כרונולוגית, אלא בצורת עץ מלא בהסתעפויות במקום ובזמן, שלוקח אותנו אחורה קדימה ולצדדים כדי ליצור תמונה שלמה יותר. כמעט כל שם או אירוע שמוזכר מקבל פרק קצר שמרחיב עליו ובתורו מוביל לעוד שם ועוד אירוע, כך שבסוף הספר סך היריעה שנסקרה היא עצומה ואפקטיבית מאוד.
סתם בשביל הקוריוז, בקריאה מעין זאת פתאום תבינו איך התעצבה תפיסתם, ודרך התנהגותם בעתיד של אנשים כמו רחבעם זאבי, מרדכי מקלף, בנימין נתניהו, עגנון, ישעיהו ליבוביץ, אבו-מאזן ועוד ועוד – כי בסוף כנראה הכל אנשים.
ואחזור לסוף – ספר היסטוריה מצוין – חובה לטעמי לכל מי שרוצה לנסות להבין יותר מה הולך פה, ולהבין יותר על נפש האדם המקולקלת-
אבל זהירות, לא תרגישו יותר טוב אחר כך, אולי אפילו רע יותר...
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
טופי
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מרתקת! הצלחת לשכנע אותי לקרא ספר הרחוק ממחשבתי כמזרח ממערב!
|
|
ניר
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
מה תודה
תודה לכם על הפירגון
|
|
נעמי
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה על הביקורת!
|
|
On The Road
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת חשובה!
שמעתי על הספר לראשונה בזכות הראיון עם הסופר בהארץ. בזכות הביקורת אני מקווה למצוא את הספר על מדף הספרים שלי בקרוב ;-)
ובעניין הבורות זאת דילמה שהרבה אנשים מתמודדים איתה. בד"כ אנשים מאמינים שהם לא בורים ושהם פוקחים לעצמם את העיניים בכל הזדמנות. העצוב בכל הסיפור הוא שברגע שהאמת מתדפקת להם בדלת,הם טורקים את הדלת ולא מוכנים להקשיב לאמת,הם מפחדים... תודה רבה על הביקורת,מקווה שעוד אנשים יתעניינו בספר בזכותך |
|
ניר
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה חמדת
קראתי את הריאיון גם כן לפני שקראתי את הספר, ושחיפשתי אודות הלל כהן (חשוב מאוד לעשות כן לפני קריאת כל ספר היסטוריה או מאמר עמדה בכלל) באמת ראיתי את זווית הראיה הסוציאליסטית שמאלית שציינת, ולכן מאוד חששתי שהספר יהיה מוטה מאוד כמו שאני רגיל מהיסטוריונים אחרים, לצד זה או אחר, אך לבסוף התרשמתי מאוד מהאיזון שלו בספר הספציפי הזה.
אולם תמיד יכול להיות שזה עיוות תפישה שלי עצמי :). אחכה לביקורת הכנראה מושחזת של טוביה כדי לבחון את זה. לגבי ההתחלה היו מאורעות גם ב-1919 ו-1920 (תרפ"א למשל) ולכן גם לגבי היהודים אני לא בטוח שזאת נקודת ההתחלה, אך בהחלט אני מסכים על היותה של תרפ"ט נקודת ציון משמעותית לגבי בעיקר יהודים, לא רק בעימות עם הערבים אלא גם תפיסתם שלהם של לאן התהליך שהתחילו בעצמם מתגלגל. תודה שוב |
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ניר -אהבתי את דבריך .קראתי ראיון עימו ב"הארץ" ושם לדעתו הוא מגיע למסקנה שתרפ"ט
היא היא נקודת ההתחלה ,לפחות לגבי היהודים ,כי לגבי הערבים זה אינו זיכרון לאומי כמו הנכבה .ואכן אם לפשט את טיעונו הרי שהכל התחיל :"במי התחיל?" ובשרשרת התגובות מאז .לגבי מקלף אני זוכרת שמשפחתו עברה חוויה קשה בצפת ,וכתוצאה מזה במלחמת השחרור -מקלף לא "לקח שבויים ".ההיסטוריון הלל ידוע בזווית ראייתו הסוציאליסטית השמאלית ומכאן נקודות ההשקפה שלו לטוב ולרע ,כי אתה יודע שאין היסטוריה אובקטיבית. אבל על הטיעון שלו שהכל התחיל מתרפ"ט אפשר להתווכח ,להסכים או לא.
|
|
אנקה
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת טובה. אני רק מקווה שבסופו של סכסוך/מלחמה לא נשאר כאן כולנו "פוסט מורטם".
|
|
ניר
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
היי טוביה
תודה רבה.
אני חושב שתהנה מאוד מהספר, הוא עונה על כל הנקודות שהעלת בצורה מאוד מאוזנת. שיהיה ברור אין טענה שלא היה טבח, אין טענה שהערבים הפרידו בין יהודים-ציונים ליהודים-ערבים (כפי שפעם היה נהוג לכנות את יהודי הישוב הישן), אין טענה שהמקרים היו ממצב נפשי. יש הצגת עובדות המסבירות את הסיבות למאורעות, יש נסיון להעמיד את המכלול היותר רחב של הבעייה, יש ניסיון להראות נקודות אור בשני הצדדים ונקודות חושך בשני הצדדים, ויש ניסיון לבטל עיוות תפיסה. עיוות תפיסה שאני מתייחס אליו הוא לא מצב נפשי, הוא פשוט חוסר אובייקטיביות בגלל שאדם המשוייך לצד מסויים אינו יכול להיות אובייקטיבי - לרוב שהאינטרסים מתנגשים ופורצת אלימות כל צד מסתגר בצידקתו ואיננו מסוגל (שלא לדבר על רוצה) לדבר על מה הוא עשה כדי שהרכבות יתנגשו. רץ העיר לי שיש שיקראו את דברי כ"פוסט ציוניות", למרות שלא כך, אני חושב שאין לנו ברירה אחרת, והרכבות כנראה לא יכלו לנסוע אחרת (אלא אולי עוד עשרות שנים), אבל אינני מוכן אף פעם לקבל הסברים פשוטים ומיתוסים שהוטבעו במוחי על ידי אינטרסים ומנהיגים, אני רוצה לנסות לראות את המציאות הכואבת ולהגיד ולמרות שכך, כך בחרנו! בכל מקרה אני בטוח שתהנה מאוד מהספר - למרות שאולי הוא יעצבן אותך פה ושם :)... |
|
tuvia
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ניר שלום, ראשית כל הכבוד, ביקורת יפה ומושקעת.
אבל, מכוון שעדיין לא קראתי את הספר , דווקא הוא היה ברשימה שלי, אני די מוגבל בדברים שאני יכול לכתוב .
רק כמה עובדות. א) 1929 באמת היתה שנה חשובה בכל הנוגע לסכסוך הישראלי ערבי. רק שאז עדיין לא היתה ישראל. לעומת זאת היו כמה מקרים קשים של טבח והתעללות ביהודים בערים הקדושות: ירושלים , טבריה, חברון. בכולן נטבחו יהודים. רובם שכנים של דורות. יהודים שבינם לבין הציונות לא היה ולא דבר. אז למה ועל מה פרץ הטבח? ב) עד כמה שאני זוכר, ההתיישבות היהודית לא התקבלה מעולם על ידי הערבים! גם לא ב 1880 כאשר התיישבו באם המושבות פתח תיקווה! ואז לא דברו על ציונות. ג) גם לפני היציאה מהחומות ( בירושלים), היו מקרים של רצח יהודים לשם שוד, אבל גם בגלל שמותר להרוג יהודים ואסור להרוג מוסלמים. ד) אני מאוד סקרן לקרוא את גרסת המחבר למאורעות אלה וכיצד הוא מסביר את הרצחנות הערבית. ה) עיוותי תפיסה היא לא סוציאליזציה! עיוותי תפיסה נובעים ממצב נפשי מסויים. אינני יודע אם ניתן לעוות את תפיסת הציבור בדרך שג׳רוויס מסביר את עיוותי התפיסה והשפעתם על התנהגות ההנהגה.( ולכן אינני מסכים עם הטענה הזאת הנשמעת לי פופוליסטית במידה רבה. ולסיום ( חזרתי עכשו מהעבודה), אקרא את הספר ולו רק בגלל הסקרנות שהתעוררה בי, תודה. טוביה |
|
ניר
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה חברים.
תודה רץ, לי ושין על המשוב, וגם לכם המחבבים השקטים :)
|
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מצויינת ומלאה תובנות חשובות ומעניינות.
אהבתי מאוד את הדימוי של הרכבת. רק חבל שאני אחד מהנוסעים בה.
|
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה. שכנעת אותי לקרוא את הספר. ביקורת נהדרת! תודה
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ניר ביקורת נפלאה וכתובה היטב- גישה שונה לבחינת היסטוריה, לנרטיביים, ובכלל למושג האמת.
אם היו בי לבטים, האם לקרוא את הספר הזה, אחרי הביקורת שלך השתכנעתי - חובה.
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת