ביקורת ספרותית על אש - שבע הממלכות - שבע הממלכות #2 מאת קריסטין קאשור
ספר מעולה

---

הו אש. איני וכרת בדיוק את היום בו קניתי אותו לראשונה, אבל אני בהחלט זוכרת עד כמה שמחתי שהוא יצא והייתי הראשונה לבוא לחנות לקנות אותו, ואף שהוא אזל במהירות... יש כמה יתרונות בלהיות לקוחה קבועה בסניף הסטימצקי הקרוב לביתך, וה שהמוכרות שומרות לך את הספר בצד ;)
הדבר הראשון שקיוויתי אליו זה המשך להרפתקות פו וקטסה, לראות המ קורה שם בהמשך. מחוננת היה ספר כלכך מרתק, קצת לא מובן בהתחלה אבל ברגע שנכנסים אליו אי אפשר שלא לאהוב אותו. אבל כשפתחתי את הספר גיליתי שזה על דמות אחרת לגמרי, מישהי בשם אש, ו... גאיות? מפלצות? על מה לעזעזל מדובר. וכמו שהיה בספר מחוננת בהתחלה, גם כאן התמודדתי עם קצת אי הבנה בהתחלה. אלא שההתחלה *ספויילר*:
לק. אותו לק, המלך המחונן הפסיכי ממחוננת, נמצא שם בתור ילד. אז אנחנו מגלים מעט על עברו בתור ילד, איזה יופי, ועכשיו חזרה לאש.
כשנכנסתי יותר לספר התחלתי להבין את הדברים יותר טוב, ואני חייבת להודות שאחת הסופרות האהובות עליי היא קריסטן קאשור. יש שיגידו שז עוד ספר פנטזיה חסר פואנטה, אבל אין זה כך. הרעיון מקוריף העלילה בנויה היטב ומדהימה, וגם אם יש הרבה דברים לא מובנים וקצתת "סגורים", זה מה שהקסם בו.
אז אש היא מפלצת, כפי שהבנו, מפלצת אנושית. בגאיות יש מפלצות רגילות, חיות בשלל הצבעים, ויש מפלצות אנושיות. או יותר נכון אחת. יש לה יופי על טבעי וכוח בו היא יכולה לשלוט במחשבות של אחרים. מגניב אה. אז כנראה ששם זה לא כלכך. ואפילו מפחיד אנשים אחרים. ואש צריכה להתמודד עם כל זה.
הדבר הראשון שאני אוהבת בספר מחוננת ואש, אחרי הרעיון המקורי שלו, זו התפיסה הפמניסטית שם. אני לא חושבת שקאטסה ואש הן דמויות דומות, אבל כן יש בהן לפעמים משהו דומה. לפעמים כשאני קוראת את הספר אני רואה תופסת את הגברים כאנשים לפעמים ... מגעילים, ואנחנו רואים זאת היטב בספר, עם כל מה שקורה סביב יופיה של אש ובכללי, עם הנשים. אבל זאת לא הנקודה שלי כאן, נחזור לספר עצמו.
חוץ מאש, הדמות שאהבתי ישר הוא בריגן. ואת האמת, אומנם ישר ידעתי שהוא יהיה מישהו מרכזי בחייה של אש, אבל בכל זאת לא הכי צפיתי את מערכת היחסים ביניהם.
הדמות הראשונה שדי שנאתי, הוא קשת. בהתחלה חשבתי שהוא יכל להיות מגניב. איכפת לו מאש, הוא יורה חיצים ממש טוב. הוא אחלה. אבל אז גיליתי יותר על אופיו הקנאי והדי מעצבן, שלא לדבר על זה שהוא לוקח כל בחורה יפה שהוא פוגש למיטה ו*ספויילר*
בהמשך עוד מכניס להריון את מילה, השומרת של אש ואת קלרה, הנסיכה והבת הלא חוקית של נאקס. אני חייבת להודות שהרגשתי סיפוק קטן כשהוא מת, גם עם מדקרה קלה כשהבנתי איך ההרגשה לאש.
הדמויות שם מעניינות ולא שיטחיות וצפויות לרוב, וכל הזמן טוויסטים קורים בסיפור שאתה פשוט לא יכל לצפות שום מהלך שם! אפילו מערכת היחסים הרומנטית שם מעניינת, וזה דבר שאני מאוד חושבת שנדיר למצוא בספרות בימנו. בלי משולשי אהבה נדושים, בלי שום התאהבות חסרת פואנטה. משהו אמיתי ומעניין.
ובואו נדבר קצת על אש עצמה. לדעתי היא דמות מדהימה, אמיתית ונשית. אומנם היא מפלצת ובתו של קנסרל, אבל היא אינה משתמשת את כוחה לרעה ומתלהבת ממנו, אבל גם לא שוחה ברחמים עצמיים שלרוב מוצאים בגיבורות ספרים נדושות. בספר היא מוצאת את עצמה, מוצאת כוח בתוכה ואומץ, וכשאתה קורא את הספר אתה באמת מרגיש את הרגשות שלה ואת ההתבגרות שלה עם כל פרק ופרק. יש שיגידו שהיא עוד דמות רגילה של סיפור, יפה, חכמה, ואמיצה, אבל תודו שזה לא ככה (טוב, אולי חוץ המיופי, אבל זה לא בשליטתה). כשאש חווה כאב, במיוחד נפשי ,כמו כשהיא מבינה שלא תוכל להביא ילדים משום שילדי מפלצת אינם תמיד יכולים להיות טובים, אני מבינה אותה ומרגישה רע בישבילה גם. הסוף לדעתי היה שווה את זה, האפי אנד אחרי כל התלולות שקרו שם. ואהבתי איך הסופרת הצליחה להשתיל את לק בעלילה משלו בחייה של אש, חוץ מכל הדברים האחרים שוקרים שם.
בכללי- ספר מומלץ ביותר, אפילו לא צריכים לקרוא את הספר הראשון כדי להבין (אבל שגם הוא מומלץ ביותר). קצת קשה בהתחלה, ולפעמים הדברים בספר יכולים להיות קצת כבדים אבל שווים כל שנייה של קריאה מרתקת. מבטיחה שזו לא עוד ספר פנטזיה שיטחי, ולא עוד גיבורה טיפשית. כל הדמויות מדהימות שם (נאש,האנה,קלרה,גארן,ברוקר,בריגן, מוסה, שאני אמשיך?, העלילה מסקרנת מותחת ומקורית כאחד והכתיבה יפה מאוד ^^

» ביקורות נוספות של Sofiya-The Demigod
» ביקורות נוספות על אש - שבע הממלכות - שבע הממלכות #2