“בפעם הראשונה קראתי את הספר בגיל 16, ויודעים מה, אהבתי. הוא היה חביב, אהבתי שזה על מישהי אמיתית ושהיו אפילו תמונות שלה בספר. כנראה שהוא היה מספיק טוב להישאר על מדפי הספרים שלי עוד 5 שנים, בעוד שספרים אחרים הלכו ונתרמו לאט לאט.
היום אני כבר בת 21, והחלטתי לילה אחד לחזור לקרוא. תהיתי אם להשאיר אותו או לתרום, אבל זכרתי תחושה של אהבה לספר. אמרתי, אני אקרא פרק אחד או שניים, רק כדי לעזור קצת לאינוסמניה”
