ביקורת ספרותית על סתת האבן - העיירה פילבקה #3 מאת קמילה לקברג
בזבוז של זמן

---

הספר הזה העלה בי שלוש שאלות.
-איך זה שהספר הראשון תמיד כל כך הרבה יותר טוב
-למה יש סופרים שמרגישים צורך לעלות לכתב גם את הדברים הבנאלים ביותר
-ואיך אישה יכולה לכתוב ספר שכל כך שונא נשים?

זאת כנראה הבעיה העיקרית שלי עם הספר הזה, מעבר לבנאליות ולמספר העמודים המוגזם. אין פה שום דמות נשית חיובית שאפשר לחבב או להזדהות איתה, הספר מלא בקילשאות ,התייחסות מבישה לדיומי גוף ובעיות נשיות, וזה בלי לדבר בכלל על הצורה האומללה בה הסופרת מחליטה להתמודד עם דיכאון אחרי לידה.

ואני לא מבינה את זה, 'נסיכת קרח' היה הפוך לגמרי, מהגיבורה הנשית שחקרה את הרצח ועד הרגישות שהסופרת גילתה בכתיבה שלה. פה כל אישה תלויה לחלוטין בגברים שסובבים סביבה, שיצילו אותה, שיתמכו בה, אפילו הגברים הם אלו שדוחפים את הנשים צד אחד קדימה. כאילו שאישה לבד לא מסוגלת לכלום, בטח שלא לפרנס את עצמה.
לא ברור לי איך יצא לה ספר כל כך שובניסטי ומיזוגני.

מעבר לכך,כל הטיווסטים המתוארים במהלך הספר, שאומנם חלקם מפתיעים, נראים לי לחלוטין תלושים מהמציאות. אולי זה רק הדחייה הנוראית שאני מרגישה עכשיו כלפי הסופרת הזה, אבל הכל נראה לי כאילו שהיא רק חשבה על הדרכים שבהם תוכל לזעזע כמה שיותר את הקורא ופשוט דחפה את זה לספר המתח המתיש והנורא שלה.

יש לי כל כך הרבה מילים רעות להגיד על הדבר הזה, אבל אולי עדיף שאני אלך כבר לישון ולא אבזז כוחות על הספר הזה.
אבל באמת שמזמן ספר לא איכזב ועיצבן אותי כל כך. הוא פשוט בזבוז זמן.

» ביקורות נוספות של פולי
» ביקורות נוספות על סתת האבן - העיירה פילבקה #3