ביקורת ספרותית על סתת האבן - העיירה פילבקה #3 מאת קמילה לקברג
ספר מעולה

---

אני מנסה להבין את ההיגיון של ההוצאות הישראליות- לתרגם את הספר הראשון, השלישי והחמישי בסדרה לעברית. סתת האבן הנו הספר השלישי ברצף הספרים אודות העיירה פילבקה.
הספר עצמו מעולה. הדמויות, כפי שציינו בביקורות אחרות, לא מושלמות. יש להן חסרונות- חוסר בטחון, משקל עודף וכו', מה שמקל להזדהות איתן.
אחד הדברים שהרגיזו אותי מאוד בספר הייתה דמותה של אריקה. אני מבינה שילדת, ונכון שזה לא טיול בפארק. אני עצמי ילדתי לפני 3.5 חודשים. אבל בשם אלוהים, אישה, תתפסי את עצמך בידיים. הסופרת גרמה לדמות להיראות כל כך מסכנה ואומללה. על מה? זו בסך הכל תינוקת, לא משא העולם כולו על כתפיה.
אריקה מתלוננת, נרגנת ומצויה באפיסת כוחות תמידית במהלך כל הספר. אפילו כשחמותה מגיעה להצלה, היא מתמרמרת. גיברת! אם מישהו היה מגיע לנקות לי את הבית ולבשל לי, הייתי מנשקת את רגליו. מיותר לציין שהפעם דמותה של אריקה לא הייתה כה אהודה בעיניי.
פגם נוסף, אולי בגלל כל סדרות הפשע שאני מכורה אליהן, הוא עבודת המשטרה האיומה בספר. פלא שנפתרים פשעים בעיירה....
למרות כל החסרונות, הקטעים הלא קשורים (עניין בנו של מלברג, מפקד המשטרה. מאין הוא צץ לי בעלילה ולמה?) וההרגשה כאילו השאירו הרבה דברים לא פתורים (או מוסברים), הספר סחף אותי אל תוך הלילה.
עכשיו באמת מרגישה נרגנת ובאפיסת כוחות, אחרי שישנתי רק 3 שעות בליל אמש. אני מאשימה את הספר.

» ביקורות נוספות של Leilany
» ביקורות נוספות על סתת האבן - העיירה פילבקה #3