ביקורת ספרותית על אני כריסטיאנה פ. - סיפורה המהמם של נרקומנית בת 13 מאת קאי הרמן
ספר מעולה

---

היום שאלתי את אמא שלי
-"למה את מעשנת"
-"התרגלתי כבר ועכשיו אני לא מסוגלת להפסיק"
-"למה בכלל התחלת"
-"חשבתי שזה מגניב

השיחה הזו זיעזעה אותי בגלל שני סיבות עיקריות :
1 . מה כוחו של הלחץ החברתי
2 . השימוש של אמא שלי במילה מגניב.

כמה פעמים אנחנו שומעים את זה? 'התחלתי לעשן כי כולם עשו את זה' או 'שתיתי אלכוהול כי כול החברים לחצו עלי'.
יותר מדי מקרים כאלה, הרבה יותר מדי. אל תמעיטו לעולם בכוחו של הלחץ החברתי, אל תשכחו מה קרה לכריסטיאנה פ. זה מה שהספר מנסה לומר לנו. הוא מראה לנו סיפור של ילדה שהתחילה לקחת חשיש כי כול ה-"מגניבים" (dear god, please forgave me) עשו את זה. אחרי הכול, כמה חשיש כבר יכול להזיק? אחרי הכול כמה כבר הרואין יכול להזיק? אחרי הכול, אני צריכה כסף בשביל לקנות את הדברים הללו. אני מתערבת איתכם שזה בדיוק מה שכריסטיאנה וכול מי שמושפע מלחץ חברתי חושב.

כמעט מדהים איך חשיש יכול להפוך לעיסוק בדרכים לא נאותות להשגת כסף והרואין, זה מה שלחץ חברתי עושה, הוא גורר אותך לתחתית הבור השחור, וממנו כבר אין יציאה. אבל נראה שכריסטיאנה מצאה אותה, חבויה ונתסתרת בין הצללים והיא היחידה שהצליחה לזחול החוצה ולהישעשת בסופו של דבר.

הסיפור עוקב אחרי כריסטיאנה, ילדה בשנות ה-70 שהקורא רואה איך היא מדרדרת לאט לאט, ומרגיש וחווה איתה את חיי ההתבגרות הקשים ומסובכים במיוחד שלה.
הספר הזה מומלץ מאוד למי שעבר את גיל 14.

» ביקורות נוספות של Angel
» ביקורות נוספות על אני כריסטיאנה פ. - סיפורה המהמם של נרקומנית בת 13