ביקורת ספרותית על אני כריסטיאנה פ. - סיפורה המהמם של נרקומנית בת 13 מאת קאי הרמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 בינואר, 2013
ע"י אנג'ל


יש בי חור כרגע. כן, חור. הוא לא מוחשי. אבל הוא גדול, כואב, ודוקר.
אתם בטח מכירים אותו, הכאב העמום-חודר הזה של אכזבה מדהימה על סיפור שאתם מרגישים שנגדע בטרם עת.
זה לא רק זה. אלא שגם הסיפור עצמו מעיק ומחלחל מתחת לפני השטח. אמיתי, מצמרר, וזוועתי.
בשיר "pieces" של "red" - ששמעתי ברקע כשסיימתי את הספר - יש משפט שחקוק בראשי.
"I come to you in pieces
so you can make me whole."
הבעיה היא שכרגע אי אפשר לכסות את החור. (אם לשפוט את זה לפי ההרגשה שלי - בור) אף אחד לא יוכל.

אולי אני סתם דרמטית. ספרים בדרך כלל משפיעים עליי בצורות מדהימות. אני בוכה הרבה בגלל ספרים. אם הייתי יכולה למיין את הבכי שלי - 99% ממנו הולך על ספרים.
כשעצרתי לכמה דקות מחשבה אחרי שקראתי את הראיון עם כריסטיאנה, באמת בכיתי. אתה מגולל בראש שלך את כל מה שעבר בספר, ואתה פשוט מצטמרר כל כך. וזה בכלל לא קשור למה שעובר עליי במציאות, פשוט בכיתי מזעזוע ומ...אולי מכל הכאב שפשוט פורץ מהספר ומוצא את עצמו מוטח בפרצוף שלך.

אני אישית לא חושבת שכריסטיאנה התחילה לבחור את הבחירות שלה ולעשות את הדברים שעשתה (הדברים השגויים) בגלל המצב בבית. למרות שהוא לא היה רגיל.
אני חושבת שזה בעיקר בגלל ההתחברות עם הגורמים הלא נכונים. הבדידות גורמת לאנשים לעשות דברים... מטורפים.
היא התחילה בקטן, והמשיכה כדי לא להישאר לבד.

כל הספר אנחנו צופים בכריסטיאנה טובעת, עולה מעל לפני המים, ואז נתפסת עמוק יותר בזרם.
כל הספר היא מפרפרת בתוך המים. עיוורת למה שהיא עושה. הורגת את עצמה לאט לאט.
מחשיש היא מדלגת להרואין, ההרואין מוביל אותה בסופו של דבר לזנות.
זה השפל. מסתכלים על בן אדם ורואים אותו ממוטט. שום דבר כבר לא נשאר לו. אפילו לא הכבוד העצמי שלו. הכל בשביל עוד מנה של סם שתשכך ותזיק רק לאדם עצמו.

כשאני מדוכאת, אני חושבת על הגרוע ביותר.
ככה רוב האנשים המדוכאים. אובדנות. אנחנו חושבים איך להידרדר ולפטור את עצמינו מהחיים שלנו.
אולי זאת רק אני. אבל אל תיקראו לפסיכולוג. אני פשוט ככה.
אז נניח שאנחנו לא רק אני שחושבת ככה.
כרגע אני מדוכאת מהקריאה, והמחשבה על מנת יתר... זה פשוט לא מפתה. זה מעורר סלידה.
אני חושבת שאני בחיים לא אגע בסמים. אבל אין לדעת.

כשהייתי היום בספריית בית הספר ונתקלתי בספר הזה, נזכרתי בביקורת שכבר קראתי עליו. ממזמן. לפני כמה חודשים טובים.
אבל פשוט הייתי חייבת לקחת אותו.
כשניגשתי אל הספרנית, עוד לפני שתייגה אותו, היא הסתכלה עליו, ואז עליי, ואמרה לי שאני לוקחת ספר חזק מאוד.
כשהיום, אחריי סיום הספר, אמרתי שאני דפקתי ראש בקיר בגלל ספר. כששאלו אותי איזה ספר, ואני עניתי, אמרו לי שהקיר מסכן.
אז אני לא היחידה שהושפעת מהספר הזה. לפי מה שאני ראיתי, הוא גורם לאנשים לצקצק בלשון וללבוש הבעה מוזרה.

כמובן שקריאת הספר גרמה לי לקרוא על אודותיו. קראתי על אודותיה של המספרת. הסתכלתי וראיתי שהתמכרה שוב לסמים. זאת הייתה מכה. הרי בסופו של הספר, הקורא מסתכל ורואה שהיא סוג של התאקלמה.
למרות שהסוף הפתוח... לא מספק. הוא לפחות שמח.
מאכזב לגלות שכריסטיאנה חזרה לסמים.
כתוב באודותיה שבתקופת הפרסום שלה התמכרה והתנתקה מהשימוש לסמים לחליפין. אני לא בטוחה אם היא עכשיו מכורה, אבל הנפילה שלה, פעם נוספת, פשוט מאכזבת.

על הכריכה של הספר, רואים נערה. פשוט נערה. והמילים הלבנות בגדול. שם הספר. אני חושבת שהכריכה יפהפייה. וקל לה להיחרט בזיכרון הקוראים.
אין לי שום רצון למחות או לבקר את העלילה. הרי הכל אמיתי. וגם אין לי תלונות עליה. מה שכריסטיאנה עוברת בספר מצמרר, מעורר הזדהות, ופשוט מדהים ומכאיב.
שפת הרחוב צרמה לי הרבה פעמים. גם המילים באנגלית שהופיעו בצירוף מילים בעברית פשוט עצבנו והוציאו אותי מרצף הקריאה.
ולמרות זאת, בספר הזה פשוט ביליתי הנאה טהורה. לקחתי אותו היום מהספרייה, ולא יכולתי להיפרד ממנו. וכשנפרדתי? נפער החור.
הכאב בספר היה כל כך עצום, והחור כל כך העיק עליי בקריאה, שפשוט הגעתי למצב שאני מדמיינת שהיא לוקחת מנת יתר והורגת את עצמה. הכאב שלה היה כל כך גדול, ופשוט לא מצאתי פיתרון יותר טוב בשבילה. היא לא הצליחה לצאת מהבוץ.

אני לא יודעת איך יגיבו אנשים לקריאת הספר. אני דיי בטוחה שיופיע החור גם אצליהם. ולא רק אצלי. אני יודעת שהחור ילווה אותי זמן מה עד שירפה ממני לגמרי. אבל זה עניין טבעי, השארת חותם של ספרים חזקים.
זה פשוט ספר שאי אפשר לשכוח.
27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
תודה! (:
Angel (לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
ראיתי את הסרט והייתי קרועה בין זעזוע לבין התרשמות.
אם הסרט כול כך טוב אז הספר חייב להיות אפילו טוב יותר...
לא קראתי אותו ועכשיו אני קצת מפחדת להתחיל...
ביקורת מדהימה!!!
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה :)
ליז מאילת:-) (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
החור שנפער אצלך אנג'ל מתוקה הוא חור שהניב תובנות וטוב שכך...והביקורת שלך מאלפת !! אני,לעומת הילי ומתוקה מאמינה שאת הספר על כריסטיאנה פ צריכים ,אפילו חייבים לקרוא בגיל שלך, ואם הוא גורם לכאב,צמרמורת,חור ,לטלטול זה נפלא ורק מראה שהבנת את המסר העיקרי שכריסטיאנה מנסה להעביר.אני בזמנו ראיתי את הסרט לפני שקראתי אותו ולקחתי את האחיינית שלי שהייתה בערך בגילך שהושפעה כמוך ,מה שעזר לה להבין את הבחירות שלה בחיים בעתיד...אני בטוחה שתצלחי לטובה את החור ..אחרי ספר כבד מומלץ ספר קליל ..בהצלחה !!!
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
המציאות שלה, לדעתי לפחות, לא הייתה תלויה בסמים עצמם. מכיוון שהיא התדרדרה לשם בזכות החברה הלא נכונה. כל השאר התרחקו ממנה, ואנשים לא נכונים גררו אותה עמוק לשם. לא קשור למציאות. אבל המציאות שלה התחילה להיות סביב הסמים.
שרון (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
כן,העולם שלה היה,וכנראה שמאז נהיה תלוי בסמים.... אבל זה כי היא לא יודעת/ידעה איך להתמודד עם המציאות הקשה שלה.
היא לא הייתה ואולי עדיין לא מספיק חזקה כדי לנסות להיגמל מהסמים,כי קל לה יותר להתמודד ככה עם המציאות(זאת כבר ההשערה שלי)
בד"כ אנשים שהם לא חזקים נפשית או במצוקה רבה פונים לסמים/אלכוהול/אוכל/כדורים וכ'ו,כי הם לא יודעם איך להתמודד....
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
תודה :) נראה לי שהעולם שלה היה תלוי מידי בסמים.
שרון (לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
קודם כל הביקורת ממש טובה (: ושנית,לדעתי רובנו הגדול באמת חושב על הדברים הכי גרועים שיש במצבי דיכאון(כמו אובדנות).
וזה באמת קצת מאכזב שהיא חוזרת לסמים....
אבל יש אנשים שלא מספיק חזקים כדי להפסיק ברמה כזאת שהם לא יחזרו לסמים....
ואולי בגלל הפרסום העצום סביבה....
אולי היא פשוט לא בנאדם חזק כ"כ.
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה(:
נסיכה מכאנית (כי גם לי מותר להחליף כינוי כל שבוע) (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
את כותבת ביקורות בצורה מדהימה
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
תודה :)
בן אסתר (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
בקורת מקסימה
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה:)
עולם (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מצויינת מעומק הלב.
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
:) אוקיי, אוסי. ותודה, אנקה. זה מאוד מחמיא :)
אנקה (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
אנג'ל, מלאכית יקרה ,את כותבת נפלא.
אסנת קורן (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
כן גם אני קראתי אותו כשהייתי בערך בגילך וגם לי זכורה חווייה מטלטלת
והחור - טוב שנפער. יש חורים שחובה עליהם שיפערו, שלא ישאירו מקום לשום חורים אחרים, נוראיים הרבה יותר...
הספר עושה את העבודה והמסר עובר ועובד, עובדה, תראי מה זה עשה לך...
את קוראת, מפנימה, ונוגעת במהות הקריאה.
עכשיו תתאווררי עם איזה משהו קליל, מותר גם לנוח :)
(קחי למשל את 'הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם'. גם משעשע, גם מקורי, גם לומדים קצת היסטוריה).
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
הווו, תודה :) כיף שאנשים אוהבים את הביקורות שלי. ותודה גם על האיחול. אבל אני חושבת שאני סוג של אוהבת ספרים שמובע מהם כאב - הם מהנים. ואמיתיים. ואת הלקחים אני בהחלט אקח לחיים.
Miaka (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
וואו אנג'ל הביקורת שלך תמיד משאירות אותי המומה הספר הזה בהחלט מדהים וקשה - אני גאה בך מאוד שהצלחת לקרוא אותו , אני הצלחתי לסיים אותו רק בגיל 16 בערך .
הסיפור על החיים של כריסטניה ממשלא קלים - ומצער אותי מאוד לשמוע שאחרי כל זה היא שוב חזרה להידרדר לסמים.
תקחי מהספר את הדברים החשובים - אל תיכנעי ללחץ חברתי , אל תיגעי לעולם בסמים.
החור שאת כרגע מרגישה רק מראה איזה בן אדם נהדר את ועד כמה את רגישה לאחר !
אני מקווה שהספר הבא שלך יעודד אותך ויגרום לך רק לחייך
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
מצטערת שאני הייתי זו שסיפרה לך. תודה על המחמאה :) אני חושבת שהחור רק מעיד על כמה שהספר מעולה.
בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
את כותבת נהדר קראתי את הספר הזה כשהייתי בגילך והחור שהוא השאיר אצלי עדיין פעור במידה מסוימת. עד היום אני זוכרת אותו מצוין ומרגישה את הכאב. וגם אני בוכה מספרים.
לא ידעתי שכריסטיאנה חזרה שוב לסמים. עצוב.
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
תודה לשלושתןכן (: Hill ומתוקה, אל תשפטו אדם לפי הגיל, למרות הגיל, עברתי כמה דברים בחיים. ושוב, תודה לכן.

רואן, אני מקנאה בך. אין לי את הספר בבית-.-
Rowan Jin (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מדהימה:) אני כל כך הולכת לקנות את הספר ולקרוא אותו:)
Rowan Jin (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
cheur,
מתוקה (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
גם אני קראתי את הספר הזה כשהייתי בערך בגילך וגם עליי הוא השפיעה בצורה דומה.
צודקת HILL - כי זהו גיל מוקדם מדי לקריאת הספר הזה כנראה...
מכל מקום, אני יכולה להרגיע אותך שמה שנראה היום כחור שלא יכול להסתם - יסתם ויחלים עם הזמן.
תקחי מהספר את הלקח המרכזי שלו ואל תגעי לעולם בסמים.
אני עשיתי כך ואינני מצטערת לרגע.
Hill (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
את כה צעירה הכתיבה שלך מנוסחת בצורה יפה, מלאה בהתבוננות של הבנה. את מבינה את הסיטואציה וזה יפה לראות ילדה בגילך מבינה כך. מסתכלת על הספר בעיניים מתבוננות. הספר הזה קשה לקריאה. אני אישית לא הצלחתי לסיימו והייתי מבוגרת ממך בחמש שנים כשקראתי אותו. הגדרת בצורה מדויקת- במילים שאני בעצמי לא יכולתי להעלות לכתב- הספר הזה מותיר חור. בדיוק כפי שהיטבת לתאר. צר לי שהתוודעת לספר הזה בגילך הצעיר, ולא, אינני כותבת ממקום של התנשאות, יש בך בגרות והבנה לא מבוטלים, אלא מעצם העובדה הפשוטה כי הספר הזה קשה להכלה. כל הכבוד על ההתמודדות שבקריאתו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ