ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 בספטמבר, 2014
ע"י POLLO
ע"י POLLO
יש המון רבי מכר לנוער שפופולריים בזמן האחרון.
יש המון ספרים שאני מחכה לקרוא כבר חודשים.
אבל הספר הזה הגיע אליי באופן קצת יותר מיוחד. כלומר, זה לא שתכננתי מראש לקרוא אותו.
אי שם, בשלהי אוגוסט החם, בכנס נוער קורא (ששם, דרך אגב, זכיתי למפגש קצרצר עם כמה אנשים מהאתר), זכיתי בקבלת ספר חינם.
המדפים היו מלאי ספרים, מכול הסוגים. הכול שם היה פשוט מוצף.
ואני החלטתי לי בתמימות לקחת את ארמון חצות. לא הכרתי אותו מלפני זה, לא קראתי עליו ביקורות בסימניה, או משהו בסגנון, ככה שכשבחרתי אותו זה היה אך ורק בגללו.
ואני לא מתחרט שבחרתי אותו.
אני חצי הודי. סבא וסבתא שלי הודים, וגם הרבה מהמשפחה שלי נולדו שם. זה דבר די מיוחד בארץ, וכשאני מספר את זה לאנשים רובם מתלהבים או מצחקקים.
בגלל זה, כשראיתי שהספר מתרחש בהודו, חייכתי לעצמי.
במהלך הקריאה למדתי המון על התרבות ההודית. על אמונות טפלות, טקסים, ובכללי, ראיית העולם ההודית בתקופת המשטר הבריטי.
זה היה מאוד נחמד, ושונה. בעיקר שונה.
וכשאני אומר שונה אני מתכוון לשמות מיוחדים יותר (אריאמי, רושאן, ג'ווהל..), אווירה מיוחדת יותר, וכול מנהגים שונים ומגוונים.
זה בהחלט הוסיף לחוויה.
אז לספר עצמו.
חבורה של כמה נערים ונערות מבית יתומים הודי, יוצאים למסע בעקבות הצדק, האמת, ומתוך הרצון להגן על חבר בחבורה.
הם מאוד תמימים, אמיתיים, ונחושים.
בלי אינטרסיים אישיים, בלי תככנות או שקרים (לפחות לאורך רוב הדרך), רק הם עצמם והלב שלהם.
כן, יכול להיות שזה קצת קיטשי מדי, ומזכיר מדי פעם את "חבורת כוח המוח" ודברים מהסוג הזה שהייתי קורא ביסודי.
אבל זה מאוד יפה. וטהור.
אבל הנערים לא מבינים עד כמה עמוקה הצרה שהם מסתבכים בה, היא אפילו על טבעית, ואולי קצת גדולה עליהם.
אבל לא נראית אפילו לא לרגע אחד טיפת ייאוש.
אתם כבר מצליחים לזהות את ה"האפי אנד" שמגיע בסוף?
הכתיבה של רואיס סאפון מדהימה.
דימויים מקסימים, תיאורים יוצאי דופן וזרימה לאורך כול הספר.
פשוט כיף להעביר איתו את הזמן.
הספר מתאר מסע לאורך הזמן, הרבה תפניות ושינויים, ולפעמים אפילו קצת קשה לעקוב.
הוא סוג של ספר מתח, אבל אני חייב להודות שהוא הרבה יותר קליל.
יש בו אווירה חמימה ונעימה, כזאת שאי אפשר להסביר במילים.
כוכב אחד יורד על כמה קטעים די מרוחים, דמויות קצת שטחיות וחוסר הגיון בחלק מהקטעים.
ספר טוב מאוד בכללי.
לא מתיימר להיות יותר ממה שהוא, אמיתי מאוד, נוקב, ופשוט כיף לקרוא אותו כשרוצים קצת להתרענן או להעביר את הזמן.
מומלץ לקרוא.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Mira
(לפני 11 שנים)
לעומת האחרים, אני ממליצה על 2 ספריו האחרים לנוער.
|
|
POLLO
(לפני 11 שנים)
פרים- תודה ^^ אני אקח את האזהרה.
אור- אכן כן :P נוף- הידד @_@ ניימי- יאייייי. אפטי- טנקס. הודים שליטה D: |
|
fairy tale
(לפני 11 שנים)
ביקורת מקסימה פול קפה :-)
הודים זה אוסום.
|
|
Nameless
(לפני 11 שנים)
הודי! מאגניב. אבל עכשיו אני חושבת על קות׳רפאלי, והמבטא שלו מצלצל לי באוזן. הממ.
בכל מקרה! ביקורת. מקסימה וכדומה. הודים שליטה. לאלים שלכם יש כל כך הרבה ידיים! כזה מאגניב. |
|
no fear
(לפני 11 שנים)
אורות ספטמבר מתהדר בהיותו ברשימה של מעטי סגולה שלא הגעתי בהם לעמוד חמישים. מצטערת, אבל הכל כל כך כבד, כל פעם שאני מנסה לקרוא את זה אני נתקפת תחושה ששמיכת פיקה מכסה אותי.
אבל את הספר הזה עשית לי חשק לקרוא. |
|
אור
(לפני 11 שנים)
אתה הודי? כלכךכלכךכלכך אדיר. והאוכל... טוב, אני סוטה מהנושא. ביקורת מעולה ^^
|
|
Primrose
(לפני 11 שנים)
אחלה ביקורת^^
צלה של הרוח אכן מצויין, אבל לעולם אל תתקרב לאורות ספטמבר. |
|
POLLO
(לפני 11 שנים)
שמח שאהבת ^^
אוקיי, אני אבדוק אותם :O |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים)
בא לי גם להיות הודי... אבל אני רוסי ממוצא סיבירי שאוהב קור, אז מה לעשות?
בכל מקרה, ביקורת טובה שגרמה לי לצחקק (בעיקר בקטע שבו הזכרת את מוצאך האקזוטי) אני ממליץ לך גם שני ספרים של סאפון, שהם לדעתי טובים יותר ממנו אפילו: נסיך הערפל וצלה של הרוח. ושלא תעז לקרוא את משחקו של המלאך ואת אסיר משמיים. הם נוראיים. |
14 הקוראים שאהבו את הביקורת