ביקורת ספרותית על כמו נוצה ברוח - מייזי דובס #2 מאת ג'קלין וינספיר
ספר מעולה

---

למיטב ידיעתי זהו ספר שני בסדרת ספרים על בלשית מייסי דובס החמודונת והמתוקונת. מייסי דובס היא בעלת משרד לבלשות פרטית. בסיפור המדובר פנה למייסי מיסטר וייט הבעלים של רשת מזון מצליחה בעקבות העלמותה של בתו היחידה. למייסי שיטות חיפוש יחודיות המבדילות אותה מבלשים אחרים הידועים בספרות. למשל היא אוהבת להיכנס לזירת רצח או אירוע אחר ולעשות בו מיין מדיטציה על מנת לחוש את האנרגיות בסביבה וכך עולות לה הראיונות לגבי מה יכול היה להתרחש פה.
אני אישית מאוד נהנתי מהספר על אף שהתפתחות האירועים בו מתקדמת בקצב של צב עייף מאוד בעל רגל מגובסת. למייסי יש זמן לשתות תה עם חלב ועם קרקר עם כל אחד מהעדים שהיא מתשאלת, מזל שגם הרוצח כנראה נוהג לשתות תה עם כל אחד מהקורבנות שלו, לכן הוא לא מספיק לחסל את כל לונדון.
הקצב משתפר קצת לקראת הסוף ואפילו לאורך עמוד או שניים יש מתח קל ואי ידיע מה יהיה.
בקיצור לא מומלץ למי שאוהב שהספר יהיה גדוש באירועים ועלילה מתקדמת מהיר, אבל מי שכמוני אוהב ספרים על תקופה שבין מלחמת העולם הראושנה לשניה ויכול לסבול את האיטיות והרשמיות הבריטית יכול להנות ממנו.

» ביקורות נוספות של בוקי
» ביקורות נוספות על כמו נוצה ברוח - מייזי דובס #2