ביקורת ספרותית על הזמן השבור מאת אריאלה בנקיר
ספר מעולה

---

בכל פעם שאני קונה ספר, ממש לפני שאני צועדת לקופה, אני מוציאה את הסמארטפון מהתיק ובודקת עליו ביקורות בסימניה. נרתעתי מעט בשל הערות כמו "צפוי" ו"קיטשי", אבל האמת היא שממש ממש אהבתי.
בתחילת הספר תיארו ילדה מבודדת שאין לה חברים, וזה דבר שקצת שיעמם אותי, ואני לא יודעת אם זו רק אני, אבל יש משהו בדמויות שנותנות לאנשים לדרוך עליהן שמעצבן אותי. לשמחתי היא התנתקה מאותו העולם במהירות, והגיעה לעבר כמישהי אחרת.
כן, סיפור האהבה היה דיי ברור מההתחלה, אבל עכשיו ברצינות- יש מישהי שלא התאהבה בציניות של פייטרו?? כלומר, גם כשהוא בצינוק אצל הבוגד ההוא, הוא המשיך להיות ציני ולא נלחץ. ובסוף, כשהגיע לעתיד בעקבותיה, נשמתי נעתקה ממני. הוא מושלם מדי.
אני דווקא ממש אהבתי את העלילה. אולי ההתחלה קצת צולעת, ואם היא הייתה מתחילה את הרמזים למרד בשלב קצת יותר מוקדם היא הייתה יוצרת מתח גבוה יותר, ובכל זאת, יצא אחלה. אהבתי את הקטע שהיא הצליחה לחזור בחזרה לישראל אז יש כאן סגירת מעגל, ובכל זאת היא לא מצאה את אביה, אז נותר לנו משהו לצפות לו. שלא כמו ספרים אחרים ששום דבר לא נגמר.

» ביקורות נוספות של מאי
» ביקורות נוספות על הזמן השבור