הספר מיוחד במינו, אחלק את מאמרי לכמה חלקים: מבחינה סגנונית לשונית הספר יחודי בכך שאין הוא צועד בדרכים הסלולות של רומן קריא ורגיל. הסופר כביכול משוחח עם הקורא ומשתף אותו במחשבותיו ובהגיגי ליבו. בהתחלה נראה כאילו הקורא אוחז בהקדמה לספר ופתאום מוצא עצמו עמוק בתוך הספר. איפיון זה נמשך עד לסופו של הספר אשר נקרא בצורה ובאופן רציף ומותח. מבחינה הסטורית הסופר מגולל בלשונו המיוחדת את אחד ההאירועים היותר מרתקים בתקופת הממשל הנאצי והוא ההתנקשות בחיי היידריך אשר מכונה בספר בשם "מכונת ההרג חסרת הרחמים", ע"י צנחנים ממוצא צ'כי ומורבי שהופעלו מאנגליה. האירוע עצמו עוצר נשימה בתעוזתו. הסופר כיד אומנותו אינו צמוד בדוקא להסטוריה (כמובן אינו חורג ממנה הרבה) ומשתמש בפעלולים ספרותיים כיד דמיונו ומימנותו הטובה. משום כך הספר הינו נכס ספרותי נדיר. עצה טובה שלי - כדאי לקרוא או להתעניין באירועי ההתנקשות טרם קריאת הספר ואזי ההנאה תהיה גדולה יותר. ההיבט היהודי - תיאור הרוגי באבי יאר הינו חי ואיום לקריאה אולם זה מה שהיה. השמדת שני הכפרים לאחר ההתנקשות וההתעוררות שקמה לאחריה בעולם כולו צריכה ללמדנו עד כמה היהודים לא נחשבו ככאלה שהעולם הזדעזע מרציחתם לו היתה קמה התעוררות עממית מלמטה כמו שקמה בעקבות חיסול אותם כפרים כנקמה בחסול של הצורר חלק ענק מן השואה היה נחסך. אולם זה לא קרה כי יהודים אינם נחשבים על ידי האומות. זהו היבט ריאלי ועצוב מקריאת הספר. עוד יש להאיר את הסדיזם הנאצי - משך שנה שלימה בדקו ורצחו נשים יהודיות באופן ובשיטה בה נפח את נשמתו החיה הנאצית רייכרד. מהיבטים רבים עדיפה המיתה בה מת לעומת מות מיידי ע"י קליעי רובה כך לפחות סבל והיה לו זמן לחשוב על מותו והפיכתו הקרובה לפגר. ראויה לציון המלחמה העיקשת של המתנקשים מתוך הכנסיה. אין להבין את בגידתו של הבוגד אשר הביא ללכידת חבריו ואשר בלעדי בגידתו היו ניצלים. בסיכומו של ספר יש לתת את הדעת על השאלה מה השיגה ההתקשות וזה חמר טוב וחשוב למחשבה. לסיום - הספר מומלץ בכל פה.















