“אוטו זילברמן הוא בבחינת מלח הארץ תוצרת גרמניה של תחילת המאה ה-20'. איש עסקים אמיד ומצליח (מאד), חייל בצבא הגרמני, ה-Deutsches Heer, במהלך מלחמת העולם הראשונה ובעל עיטור צלב הברזל. הוא "התברך" בהופעה ארית ובקסם אישי רב, נשוי לגרמניה ויש לו בן החי בפאריס. רק שני דברים "פוגמים" באותה אידיליה: שם משפחה יהודי למהדרין וכתוצאה מכך, האות J בדיו אדומה בדרכון. אנו פוגשים אותו בנובמבר 1938 במהלך ליל הבדולח ו”

“במקרה של הספר שלפנינו, הסיפור סביב הסופר עצמו מעניין יותר מהספר. בושוויץ עזב/ברח עם אמו את גרמניה לאחר החלת חוקי נירנברג, שהרעו במידה ניכרת את מצבם של יהודי גרמניה. מאחר ועזב את גרמניה ב-1935, בושוויץ לא יכול היה לכתוב על המתרחש בנובמבר 1938, ליל הבדולח, הידוע לשמצה מכלי ראשון. הסיפור מספר על אחד אוטו זילברמן, איש עסקים יהודי, שהפחד מפני המתרחש באותו נובמבר נורא, גורם לו לרצות לברוח אל מחוץ לגרמנ”

“מצאתי עצמי מאד אמביוולנטיות ביחסי לספר. זילברמן, איש עסקים יהודי, נלחם בצעירותו במלחמת העולם ה-I כגרמני, וראה בגרמניה את ארצו ומולדתו. לאחר ליל הבדולח, כאשר שוטרים נאצים הגיעו לביתו, הוא מצליח לברוח ואינו מפסיק לנסוע ברכבות בין ערי גרמניה השונות, עולה ויורד, עולה ויורד ואינו מוצא לו מקום. גם ניסיונותיו לצאת את גרמניה עולים בתוהו. בנו, הנמצא כבר בצרפת, אינו מצליח להשיג לו אשרה לשם. את זילברמן”

“הנוסע הוא יהודי המחפש דרך מילוט מגרמניה. זילברמן המחזיק דרכון גרמני ותמיד חשב עצמו גרמני, נשוי ללא יהודיה, מגלה שהאות J הטבועה בדרכונו מגדירה את המותר והאסור עבורו. זילברמן היה סוחר עשיר ומבוסס, משפחתו חיה כמה דורות בגרמניה, מגלה שהיהודים מתחילים להיות מסומנים, עסקיהם מתחילים להיות מוחרמים והוא מרגיש שהטבעת הנאצית סוגרת עליו. קשה לו להפנים שגורלו כגורל שאר היהודים ועליו לברוח מגרמניה. השותף הגרמני”

“אוטו זילברמן הוא בבחינת מלח הארץ תוצרת גרמניה של תחילת המאה ה-20'. איש עסקים אמיד ומצליח (מאד), חייל בצבא הגרמני, ה-Deutsches Heer, במהלך מלחמת העולם הראשונה ובעל עיטור צלב הברזל. הוא "התברך" בהופעה ארית ובקסם אישי רב, נשוי לגרמניה ויש לו בן החי בפאריס. רק שני דברים "פוגמים" באותה אידיליה: שם משפחה יהודי למהדרין וכתוצאה מכך, האות J בדיו אדומה בדרכון. אנו פוגשים אותו בנובמבר 1938 במהלך ליל הבדולח ו”

“במקרה של הספר שלפנינו, הסיפור סביב הסופר עצמו מעניין יותר מהספר. בושוויץ עזב/ברח עם אמו את גרמניה לאחר החלת חוקי נירנברג, שהרעו במידה ניכרת את מצבם של יהודי גרמניה. מאחר ועזב את גרמניה ב-1935, בושוויץ לא יכול היה לכתוב על המתרחש בנובמבר 1938, ליל הבדולח, הידוע לשמצה מכלי ראשון. הסיפור מספר על אחד אוטו זילברמן, איש עסקים יהודי, שהפחד מפני המתרחש באותו נובמבר נורא, גורם לו לרצות לברוח אל מחוץ לגרמנ”

“מצאתי עצמי מאד אמביוולנטיות ביחסי לספר. זילברמן, איש עסקים יהודי, נלחם בצעירותו במלחמת העולם ה-I כגרמני, וראה בגרמניה את ארצו ומולדתו. לאחר ליל הבדולח, כאשר שוטרים נאצים הגיעו לביתו, הוא מצליח לברוח ואינו מפסיק לנסוע ברכבות בין ערי גרמניה השונות, עולה ויורד, עולה ויורד ואינו מוצא לו מקום. גם ניסיונותיו לצאת את גרמניה עולים בתוהו. בנו, הנמצא כבר בצרפת, אינו מצליח להשיג לו אשרה לשם. את זילברמן”

“הנוסע הוא יהודי המחפש דרך מילוט מגרמניה. זילברמן המחזיק דרכון גרמני ותמיד חשב עצמו גרמני, נשוי ללא יהודיה, מגלה שהאות J הטבועה בדרכונו מגדירה את המותר והאסור עבורו. זילברמן היה סוחר עשיר ומבוסס, משפחתו חיה כמה דורות בגרמניה, מגלה שהיהודים מתחילים להיות מסומנים, עסקיהם מתחילים להיות מוחרמים והוא מרגיש שהטבעת הנאצית סוגרת עליו. קשה לו להפנים שגורלו כגורל שאר היהודים ועליו לברוח מגרמניה. השותף הגרמני”