ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 במאי, 2013
ע"י כרמיתה
ע"י כרמיתה
בעד:
ספר קולח, נקרא בנשימה עצורה.
עוסק בנושא חשוב שעדיין אקטואלי למרבה הצער
מפנה זרקור אל פינה במקום ובזמן, ונותן באמת תחושה של הטעמים, הריחות והצלילים שהיו ולא ישובו
נגד:
הכתיבה דלה. שתי הבעות פנים בלבד מוכרות לסופרת: "גלגול עיניים" ו"חיוך".
שלוש דמויות שונות מאוד זו מזו מספרות את סיפורן, אך שפתן כמעט זהה. אולי התרגום אשם?
דמויות המשנה פלקטיות לגמרי: אליזבת מטומטמת, הילי מרושעת, לירוי אלים וג'וני אהבל נחמד. בכלל, רוב הלבנות נעות בין טיפשות לאטימות, והשחורות טובות לב ובעלות חוש הומור בריא. ההפתעות היחידות באות מכיוון מיס סיליה, פרחה (מה שמכונה "זבל לבן") חתיכה, אומללה ולא מתוחכמת.
ומחשבה אקטואלית:
כמה שהיו גזענים פעם וכמה אנחנו נאורים היום! איזה יופי לנו. אהה, הרכב שמפזר את העוזרות הערביות אצלנו בשכונה כל בוקר (אחת גם אצלי)? טוב, מה, ככה לפחות יש להן עבודה. אין מה לעשות, בעיה שלהן שלא למדו ואין להן מקצוע. נו באמת, זה בכלל לא כמו להיות עוזרת שחורה בשנות ה - 60 המוקדמות במיסיסיפי. ממש לא.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
כרמיתה
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה yaelhar, שין שין ושרוני!
|
|
|
שרון
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת טוב(:
אבל אני חושבת שחוץ משפה דלה הספר מפספס עוד משהו.....
אני לא יכולה להצביע על נקודה מסויימת שהוא פיספס, אבל הוא, איכשהו, לא מצליח לגמרי לגעת בנושא הגזענות(לדעתי). אני גם חושבת שהסיפור והדמויות מאוד שבלוניים. |
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
בקורת מצויינת.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
אהבתי את הביקורת שלך.
והפיסקה האחרונה - פנינה. כמה אנחנו אוהבים לקרוא על תרבות אחרת ולשפוט, ככה אנחנו לא עושים הקשרים לעצמנו.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
