הביקורת נכתבה ביום שישי, 24 במאי, 2013
ע"י omers
ע"י omers
"אהבה בימי כולרה" נח לו בספרייה שלי מאז הקיץ שעבר (נקנה יחד עם "1984"),וכבר הרבה זמן זממתי על לקרוא אותו.בביקורי האחרון בספרייה,גיליתי שהמבחר שלי הצטמצם,והחלטתי שזו הזדמנות מצוינת לקרוא את "אהבה בימי כולרה".
הסיפור עצמו מדבר על צעיר שמתאהב בצעירה,אך בשלב מסוים היא דוחה אותו (מסיבה כלשהי.את החלק הזה עדיין לא הבנתי.כאילו יום בהיר אחד היא קמה והחליטה שהיא לא אוהבת אותו,ובתור קורא יש לי תחושה שהחוט הזה נותר לא סגור) ומחליטה להתחתן עם גבר אחר.אבל ברור שמארקס לא יכתוב 400 עמודים על נישואים מאושרים ועל גבר שמתבכיין.יש גם טוויסט בעלילה.הבעל מת,ועכשיו המאהב הישן שוב פעם בא אל אהובתו.
אפסיק את התקציר כדי לא להרוס למי שעוד לא קרא (אם בכלל קיים מישהו כזה..).
יש לי חיבה לספרים של מארקס,בגלל שהוא יודע לתאר בשפה עשירה,אבל לא עשירה מדי (כזאתי שמציקה וגורמת לתסכול לקורא שהוא לא מצליח לעקוב אחרי כל הרפרנסים),ומצליח לתאר תמונה מדוייקת של אמריקה הלטינית הססגונית.
הספר עצמו מחולק לשישה-שבעה פרקים,כאילו מארקס (או ההוצאה?) מודעים לעובדה שלא ניתן להוריד את הספר מהידיים,וגורמים לך להמשיך ולקרוא,"עד שתגיע לסוף של הפרק".
ומה שאהבתי בעיקר,זאת העובדה שמארקס מתאר את אחד הנושאים המורכבים ביותר בטבע האנושי בצורה פשוטה.
הוא מדמה את האהבה למחלה (במקרה זה הכולרה).
הגישה הפשוטה הזאתי,פשוט קנתה אותי.
יחד עם "מאה שנים של בדידות",שני הספרים הללו נמצאים גבוה ברשימת הספרים האהובים עליי.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נעמה 38
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
סקירה פשוטה ומקסימה
מעניין למה לא הצלחת לשער למה היא לא רצתה בו בתחילה. אמנם זה לא נאמר אבל ישנן מספר אפשרויות שעומדות על הפרק. החלופה שאיתה התחתנה היתה ראויה ומוצלחת הרבה יותר. אריסה הוא מבחינתי אנדרדוג מושלם , אבל יש לו שלמות שאין לאף גבר אחר על הפלנטה.
נ.ב. כשאלפרט ציין שאין ביקורת על התנך באתר, עלתה בי המחשבה שדווקא יש ביקורת על מאה שנים של בדידות:) |
|
|
מתוקה
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אכן קלאסיקה במיטבה.
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
