ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 במאי, 2013
ע"י הדס
ע"י הדס
אם ריבי שנהר מל"למאטיס יש את השמש בבטן" היא אותה אחת מ"הנה אני מתחילה", הרי שחוותה הרבה אכזבות בחיים, בעיקר בשל תמימותה, נוצלה וגרמה גם סבל לא מועט לאלה שסייעה לבגוד בהם. אלא שבשני המקרים נראה שלא ריבי היא זו שצריך להטיל עליה את האשמה - יגאל ליברמן ומיכאלה ברג הם בוגדים סדרתיים, מספרים לה שהיא מיוחדת, שמעולם לא הייתה להם חוויה כזו, ובסוף היא נחשפת לאמת המרה - היא רק אחת מבין הרבה. ריבי חוזרת למוטב, יגאל ומיכאלה? ממשיכים במחול המוזר הזה, שבני זוגם מודעים אליו, אך בוחרים להתעלם ממנו כדי לשמור על זוגיותם המוטלת בספק.
ריבי נמשכת לדמויות חזקות, מבוגרות הגורמות לה לחוש הערצה ובעלות קשר חזק לספרות ובעיקר לשירה. מיכאלה המורה לספרות, יגאל המרצה בטכניון שנהנה לצטט משוררים, ובנימין קינן, המורה לספרות מהתיכון המוזכר ב"למאטיס".
מהמקום של ה"רק אחת מעוד הרבה", מהבדידות, מהקיום המשני, הצדדי, הצליחה קציר לכתוב לא רק רומן אחד, אלא שניים, שמתכתבים ביניהם ויוצרים סיפור גדול ונפלא שחוזר על עצמו ולא מאפשר אלא לתהות - האם ריבי מוצאת עצמה מנוצלת פעמיים כי היא "קלה לניצול" או כי החיים שלהם הביאו שתי דמויות דומות מאוד בחוזקן שגם אנחנו לא היינו יכולים אלא להישבות בקסמן?
ספר מקסים. מומלץ.
2 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Hill
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני לא רואה את ריבי כדמות מנוצלת.
ודבריי נכתבים ביחס ליגאל. יגאל הגיע לחייה ומילא את הנְטִישׁוּת שבה. היא לקחה את היציבות שהוא העניק לה, את הנטיעה השורשית שהיתה חסרה בעקבות דמויות משמעותיות בחייה (הוריה, האהבה הראשונה שלה). אותו חוסר שעיצב אותה לכדי מי שהיא. לדעתי יגאל התאהב בה בכנות עצומה. היה נאמן לה ככל שיכל (וזה יפה עד כאב). מפאת גילה הצעיר וההעדרויות שהיו קיימות בה- לא חושבת שהיא התאהבה בו כלל. המעברים הפיזיים (גם אם היו מעטים באופן יחסי) שעשתה ממנו לאחרים, בין היתר מעידים על כך. ספר יפהפה בעל מוטיבים טובים ונוגעים. |
2 הקוראים שאהבו את הביקורת