ביקורת ספרותית על הנאצי והספר (מהדורת 2011) מאת אדגר הילזנראט
ספר טוב

---

זה סיפור של גרמני, איש SS, כזה שרצח בפועל הרבה מאד יהודים במלחמת העולם השניה, ובסוף המלחמה מתחזה ליהודי, עולה לישראל ואף נלחם פה על עצמאות המדינה. (הסופר, אגב, הוא יהודי, ניצול שואה)

הספר מאד מעניין מכל מיני סיבות. אני אנסה למנות לפחות חלק מהן.
נתחיל בזה שיש פה ספר שואה מלא הומור שחור וגרוטסקי. החל מהפסקה הראשונה ברור לגמרי שלא מדובר פה בספר שדומה למה שאני לפחות קראתי וקשור לשואה.

מעבר לזה, אין פה אג'נדה. הוא לגמרי לא בא לשכנע אותנו במשהו. יש כבר לא מעט ספרים על השואה שנכתבו מנקודת מבט גרמנית. באלה שקראתי היה איזה נסיון להסביר או לשאול משהו. להבדיל מנוטות החסד למשל, שם יש נסיון להביא אותנו לשאול את עצמנו שאלות מהסוג של מה אני הייתי עושה במקומו, כאן הוא בא, שם את הסיפור שלו והולך. הוא לא רוצה שנאהב אותו, שנבין אותו או שנפתח כלפיו איזשהו רגש. ממש לא אכפת לו מה נחשוב עליו.

דבר נוסף הוא שהגיבור בספר הזה בכלל לא שונא יהודים. אין לו שום בעיה להרוג אותם, אבל הוא לא שונא אותם. הוא גם לא שונא ערבים, אבל גם בהם אין לו שום בעיה להילחם ובמסירות לא פחות גדולה. למעשה, כשחושבים על זה, הוא מייצר פה ספר שעוסק בשואה ואחר כך בזכות העם היהודי למדינה, אך אין בו שום עיסוק במוסר. זה נושא שפשוט לא נמצא על השולחן. אותי זה הרשים, היכולת לנטרל את המוסר משני נושאים כל כך טעונים. אני מניחה שגם בגלל זה היה כל כך קשה למצוא מו"ל לספר הזה שנכתב כבר ב 1968 ויצא פה לאור רק בשנות התשעים.

בעצם הוא מייצר סיטואציה אבסורדית, מלווה בתיאורים מאד ארציים, שהדמויות בה הן סטריאוטיפיות ואנטי סטריאוטיפיות, כולן מאד גרוטסקיות, והיא מאד מפתיעה ומציגה נקודת מבט מרעננת.

בעיני, שווה.

» ביקורות נוספות של סוריקטה
» ביקורות נוספות על הנאצי והספר (מהדורת 2011)