ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 3 במרץ, 2013
ע"י חגית
ע"י חגית
אחד הספרים החזקים שקראתי לאחרונה.
נוקב, לא מתיפייף, חכם, מפחיד.
הספר בנוי מקטעי יומנים של שני אחים ממוצא אלג'ירי שנשלחו בילדותם לגדול אצל קרוביהם בפריז.
הוריהם נרצחים בטבח מזעזע שמבוצע בכפרם באלג'יר.
הבן הבכור נוסע לכפר המבודד ומוצא בביתם מזוודה שמכילה סוד משפחתי שמזעזע אותו עד היסודות. בסופו של מסע גילוי בעקבות הסוד- הוא מתאבד. לאחר מותו מוצא אחיו את היומן ומתוודע לסוד הגדול.
הבן הצעיר גדל בפרוור של פריז שמאוכלס ברובו במוסלמים. על השכונה משתלטים איסלאמיסטים קיצוניים שלא בוחלים בשום אמצעי לקנות את לב הצעירים ולשלחם למחנות המוות באפגניסטן.
הספר עושה השוואה ישירה וגלויה בין הנאצים לאיסלאמיסטים (להבדיל מהמוסלמים). שניהם הם סוג של דת להמונים, שנשענת על תיאוריות, היסטוריות וכתובים אך מבוססת על שנאה, נקמה, על פחד מצד אחד ומצד שני חלקלקות לשון ומתק שפתיים ,שניזונה מעוני וייאוש , כשהמטרה אותה מטרה – מוות, השמדה.
האלג'ירי הצעיר רואה איך סביבו מוקמת חומה דמיונית עם גדר תיל שמקיפה את שכונת העוני ומושכת את הצעירים לתוך מלכודת מוות. לשיטתו,ממש כמו מחנות ההשמדה בפולין.
האמת שאני לא ממש מקבלת את ההשוואה הזו (ואפילו ממש לא) שמתיימרת להעמיד באותו המקום את קרבנות השואה עם אזרחים חופשיים שאחרי הכל, הבחירה בידם באיזו דרך לבחור.
למרות זאת הספר הינו תמרור אזהרה באדום חזק, לכל אותן ממשלות באירופה שעוצמות עיניים מהנעשה בחצר האחורית שלהן, שמאמינות שהכל תחת שליטתן . ממש בדומה לאותה הנאיביות של אותן המדינות לפני 70 שנה. ממש כמו התמימות של אלפי יהודים שהתנפצה להם מול הפנים.
ספר חזק ומומלץ.
14 קוראים אהבו את הביקורת
14 הקוראים שאהבו את הביקורת