סיפורם של אחים אלג׳יריאים-גרמניים שאבא שלהם הוא פושע מלחמה נאצי שברח כמו רבים וזבלים כמוהו מיד בסוף המלחמה ולאחר מותו הם מגלים על עברו הלא אנושי.
אני הרגשתי ששתי שאלות עיקריות עולות מן הספר:
1.האם ״אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה״ אמור להיות רלוונטי לילדי פושעי מלחמה?ֿ
2.האם האיסלאם הקיצוני שווה בערכו לנאציזם?
לאורך כל הספר ישנה השוואה בלתי פוסקת בין המסגדים, אימאמים, מיליציות ועוד לגסטפו, אס אס והיטלר.
ההשוואה לא בלתי מדויקת אבל היא נעשית בצורה די קיצונית לטעמי.
הספר נכתב על ידי סופר אלג׳יראיֿֿ, אפשר לשער שהספר לא התקבל בתופים ומחולות באלג׳יריה..
לסיכום, נחמד ומעניין
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
