ביקורת ספרותית על הג'ונגל מאת אפטון סינקלר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 19 בפברואר, 2013
ע"י אב''פ


לא קל למצוא עבודה, לא בזמנו כשאפטון סינקלר כתב את עלילת הספר הזה וגם לא בימינו, לא להאמין אלו תלאות רבות אדם צריך לעבור ולא פעם גם השפלות. יש שיר עם אמריקאי שנכתב על-ידי סטיבן פוסטר שנקרא: Hard times come again no more (הזמרת שולי נתן המוכרת לכולם בשיר "ירושלים של זהב" מבצעת את השיר הזה בדיסק שלה "הדרך פתוחה" עם הפונדקאים בתרגום של אהוד מנור שנקרא "זמן חשוך אל תשוב לכאן") אבל תרצו או לא הזמנים הקשים לא רק שהם חוזרים ביבשת הצפון אמריקאית אלא גם בשאר העולם ובהקשר לדבריי בהמשך גם אצלנו, בארץ.

אני לא רוצה להלאות אתכם ביותר מדי פרטים, אבל בחרתי לספר לכם משהו שאני עברתי ודיי מזכיר לי את המסופר ב-"הג'ונגל" של אפטון סינקלר. הסיפור האישי שלי התרחש לפני לא מעט שנים, הוזמנתי עם קבוצת מובטלים להגיע לפנות בוקר לנקודה שבה יאסוף אותנו נהג אוטובוס ויפזר אותנו באיזור שבו בהנחיה שתנתן לנו במקום נוכל למצוא עבודה, מה אומר לכם אולי להבדיל מצאן שמובל לטבח יצאנו חיים מהסיפור הזה, אבל איזו מועקה. דבר ראשון אנחנו לא ידענו לאן פנינו מועדות רק אמרו לנו שאם נפגין נכונות אמיתית בסופו של דבר כולנו נעבוד ובאמת עד שזזנו לדרך על אף ההתלחששויות שהיו בינינו, המובטלים קיווינו שעד לסוף היום כולנו נהיה באמת מרוצים. כעבור חצי שעה הבנו שמדובר בעבודה שהיא לא פחות ולא יותר מאשר באחד המפעלים שבקריה הסמוכה לעירנו שלכמה מהירוקים (פעילי איכות סביבה) שבינינו יצא להכיר כחלק מהמחאה, כך שלא רק שזו סתירה בלהעסיק אותנו דווקא במפעל כזה (שאני מסיבה מובנת לא מזכיר את השם שלו) הזעזוע האמיתי הגיע כשכל מי שהיה מוכן לעבוד התבקש לקחת סינור פלסטיק ולעמוד במקום שנראה ומריח כמו בית מטבחיים.

כאמור עברו לא מעט שנים מאז אבל אני זוכר טוב מאוד את ההרגשה שהיתה לי שאני צריך לברוח מהמקום כל עוד נפשי בי. למזלי (במרכאות) מאז בכדי שלא יוסיפו לשלוח אותי לעבודות שאני לא מתאים דאגתי שיכירו אותי כנכה של "ביטוח לאומי" (כתוצאה מנכות שאני סובל ממנה מרשלנות רפואית בשעת הלידה). אני אומר למזלי (במרכאות) כי מאחר ואני לא נראה כמו נכה עד היום אני במקרה הטוב עובד רק עבודות מזדמנות או פשוט מתבייש לומר את זה אבל כמעט רעב ללחם, גם כבעל תעודה מקצועית אני לא זוכה (לפחות בינתיים, הוצאתי את התעודה רק לאחרונה) להיקלט במסגרת עבודה שתכיר בי ובכישוריי. צר לי, זה באמת לא המקום כאן לשטוח את כל הבעיה שלי, אבל זה רק בכדי לומר כמה שאני מודע לחוסר הוגנות וקושי של אחרים.

מסיבה זו גם אם מה שמסופר בספר הזה הוא ממקום אחר ומזמן אחר הוא מוחשי עבורי. הספר נמצא בספריה הפרטית שלי והוא כחלק מהספרים שמביאים משהו מסיפור חיי גם אם אני לא נזכר בהם וקשור אליהם רק בעקיפין. מלבד זאת העובדה שאפטון סינקלר בחר להקדיש אותו לפועלי אמריקה המוסיקה של וודי גאטרי ופיט סיגר (שאני אישית מחובר אליהם מאוד) במיוחד מהתקופה שהם דיברו על לאגד את אותם עובדים הופכת לפסקול שלו.
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אב''פ (לפני 5 שנים)
אחרי שדבריי על הספר הזה הפכו לביקורת נבחרת ואתם מוסיפים לתת לי נקודות נוספות, אני נותרתי בלי מילים. שין שין וכל החברות והחברים, אני מקווה שלא קפחתי אף אחד מכם בדברי התודה שלי. אני מודה לכם ועד כמה שאוכל אשתדל להמשיך להיות כאן לקרוא את דבריכם המשכילים ומדי פעם לתרום משלי.
שין שין (לפני 5 שנים)
תודה על האמון שנתת בנו ועל כנותך. אני מאחלת לך רק טוב ובהצלחה בשוק העבודה.
אב''פ (לפני 5 שנים)
חברות וחברים, אני מודה לכולכם על התגובות שלכם, אני מרגיש כאן כמו בסוג של חממה. אני מצטער שעשיתי לכם עצוב על הלב אבל זה רק חלק מהמציאות אותה אני חי ואני מאמין שאני אותו אחד שהוא סימן לרבים. מקווה לטוב בשביל כולנו, ותודה שהבעתם את כנותכם לא פחות ממני. אני מעריך את זה מאוד.
שיווה (לפני 5 שנים)
כמו שוודי אמר: This land is your land מקווה שהארץ הזו תתחיל להאיר לנו פנים בקרוב וירווח לכולנו.

מזמן לא קראתי ביקורת שלך, welcome back
נתי ק. (לפני 5 שנים)
ביקורת בהחלט עצובה האולם שלנו הוא לא פחות מג'ונגל ומלא חיות טורפות. אני מקווה שתזכה למצות את המיטב.
דוידי (לפני 5 שנים)
בקורת יפה ועצובה אני מקווה שהזמנים האלה מאירים לך פנים...
רונית (לפני 5 שנים)
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.
מתוקה (לפני 5 שנים)
תודה לך אב"פ על כנותך אין לך מושג כמה דברייך נגעו בי ועם כמה מהם אני מזדהה באופן אישי.
חמדת (לפני 5 שנים)
דבריך מרגשים .
אב''פ (לפני 5 שנים)
אני מודה גם לכן, אפרתי והקוסמת את לא יכולה לעשות איזה קסם שהעולם יהיה הוגן יותר? לשאלתך, אני כבר שנים כותב על ספרים אבל מעולם לא הרגשתי שזה נכון לדרג ספרים. במעט הזמן שכן דרגתי בעקבות האתר חשתי שבניגוד לדברים שאני כותב על ספרים וכפי שהחברות והחברים הותיקים באתר הספיקו להכיר אותי אני משתדל לכתוב תמיד באותה הכנות, מדד הכוכבים משתנה אחת לכמה זמן והחלטתי שמוטב לי לא להיכנס לזה יותר.
הקוסמת (לפני 5 שנים)
ביקורת מאוד מרגשת, תודה. כמה כוכבים נתת לספר?
אפרתי (לפני 5 שנים)
ביקורת מרגשת וכנה.
אב''פ (לפני 5 שנים)
יעל, אני מודה לך על המחמאה הצרה שכנראה אין מנהלים כאלה, אם מעדיפים על פניי להעסיק מישהו שאפילו לא יודע מי זה אושיק לוי. בעקבות אחד הביקורים שלי בחנות שבה חיפשתי דיסק שלו ואחר כך גם נשאלתי (אני לא מגזים) אם אושיק או לוי זה משפחה. לא רק שזו מציאות כואבת אלא ממש חותכת. אני יכול לכתוב ספר שלם על היסורים והתלאות שאני עובר כבר במשך לא מעט זמן, מה שהביא אותי עד ייאוש ואני יודע שאסור לי להתייאש אבל ..... | בהזדמנות זו תודה גם ליעל, חברה ותיקה מהאתר על שטרחה לקרוא מדבריי וכמו כן גם לבן אסתר.
יעל (לפני 5 שנים)
כל הכבוד על הכנות והפתיחות הבעיה מוכרת מאוד לצערי. קשה מאוד בישראל. הכל קשה, בין השאר להישאר במעגל העבודה. מאחלת לך הצלחה רבה. אני בטוחה שמי שיעסיק אותך ירוויח עובד אינטליגנטי מאוד, לכל הפחות.
אב''פ (לפני 5 שנים)
תודה רבה, קיסרית זה משהו מעומק החיים שלי, בהצטבלות דרכים.
הקיסרית הילדותית (לפני 5 שנים)





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ