ספר טוב. לא פשוט. הזוי לחלוטין, לעיתים עד כדי גיחוך.
גלגולה של משפחה יהודית דתית משטייטל בבסרביה ערב מלחמת העולם השניה ועד ימינו.
הספר מחולק לשלושה תתי ספרים:
1. –הראשון מספר על תלאות משפחת פלדמן ערב המלחמה ובתקופתה.
משפחה לכאורה רגילה, הורים ושניים עשר ילדיהם בעיירה קטנה.
המשפחה, כמו משפחות רבות בתקופה זו, מתפצלת לארבע רוחות השמיים.
חלק מהבנים נוסעים לפרו לעשות כסף , חלק עולים ארצה וחלק נותרים ועוברים את מוראות השואה.
ההורים מאבדים לאט לאט את ילדיהם והמוות הופך להיות חלק מהותי ומרכזי בחייהם.
לאורך הספר, החל מתחילתו יש תחושה של משהו על טבעי, מסתורי , במשפחה הזו.
המוות שמקיף אותם מביא אותם להאמין בכוחות על, כמו כוחו של היער, נקמתו של הנהר וכו'.
2. הספר השני ממשיך עם אחד הבנים של המשפחה, מיכאל, שנעלם בילדותו ביער ולא שב.
הוא נפגע בתאונה וזכרונו אבד.
מיכאל מתגלגל אנה ואנה עד שמגיע לדרום אמריקה, מתחתן ומביא לעולם את סולומון.
שגדל כילד טבע נוצרי עד שבבגרותו שב ליהדותו.
3. הספר השלישי עושה תפנית חדה, מוזרה והזויה ומספר על אותו סולומון שמגלה שהוא הוא המשיח.
כאן הסיפור הופך מסאגה משפחתית לסוג של תסריט טראגי- קומי בעיניי.
סולומון מקים את המתים לתחייה ומרפא תחלואים. מיד, איך לא, פורצת מהומה ויהודים תולשים שערות של יהודים אחרים.
נביאי שקר מול משיח בן דוד.
תחיית המתים לא ממש עושה באזזז, כמו שהייתי מצפה. מלבד כתבת או צלם אחד החיים די חוזרים לשגרה.
ר' יהודה הנשיא מגיע על חמור לבן לשתות קפה ברוטשילד ולאף סטלן תל אביבי זה לא מזיז....
וכאילו זה לא מספיק, המשיח מתגלה כהומו, שנשלט ע"י שתי דודות רכלניות טרחניות שמנהלות את העולם- תרתי משמע.
שני החלקים הראשונים ריתקו אותי, כחובבת היסטוריה. השפה עשירה, העלילה מתובלת במסורות ומנהגים של עמים ושבטים אקזוטים.
משפחת פלדמן, במיקרו,מסמלת את המהפכים של העם היהודי במאה העשרים. השטייטל, החילון, הציונות, ההשכלה, התבוללות ומלחמות היהודים.
החלק השלישי, לטעמי, תלוש לגמרי. קצת נועז, טיפה שובב. עורר בי חיוך. לא מעבר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
