השורה התחתונה היא, שאהבתי מאוד את הספר ונהניתי ממנו. בניגוד למותחנים, סטייל רם אורן, אותם אני קוראת בין שלושה לשבעה ימים, לקח לי חודש וחצי לסיים את הספר, כיוון שהתעמקתי מאוד בכל משפט, דיאלוג, תיאור, כדי ללמוד ולהשכיל. במקרה זה, במילים "ללמוד ולהשכיל", אינני מתכוונת רק ללמידת דרכי כתיבה, אלא גם לידע ההיסטורי הרב שהעלית שם על הכתב. באופן אישי אני מאוד אוהבת תנ"ך והיסטוריה, ולמדתי המון דברים שלא ידעתי קודם לכן, על יהדות נובוסליץ, פרו, האמזונס ועוד, וגם על השבתאות, והאסכולות השונות לגבי ביאת המשיח. ברור לי שערך תחקיר במשך שנים ארוכות, הכולל איסוף פרטי הסיפור המשפחתי של אילן , קריאת מקורות מידע רבים, נסיעה למקומות המדוברים וכתיבת תיאורים בזמן אמת. אבל הדבר החשוב ביותר שלקחתי עמי, הוא האפשרויות האינסופיות שהשתמש בהן, כשהעז ללכת עם הדמיון שלך הכי רחוק שאפשר. רבי יהודה הנשיא רוכב על פרדה באמצע שדרות רוטשילד? מתים החוזרים מן המתים ומתדפקים על סף הדלת? הקמת הסנהדרין מחדש, ופילוג המדינה מחדש? מעולם לא הייתי מעלה על דעתי אפילו לדמיין את זה. בהחלט נותר בי המון חומר למחשבה בנושא ביאת המשיח, והעלית סוגיות שלא חשבתי עליהן.
מצפה בכיליון עיניים לספרו הבא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
