ביקורת ספרותית על זיכרונות מהזונות העצובות שלי - ספריה לעם #538 מאת גבריאל גרסיה מארקס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 22 בדצמבר, 2012
ע"י מיטל


כמה טוב, כמה גבריאל ג.מ וכמה כייף היה לי שוב להתרפק על ספר קצר היריעה הזה לאחר שלא קראתי בספריו תקופה ארוכה. הספר אינו מורכב ואינו נפרש על גבי שנים כמו בחלק מיצירותיו הגדולות אך ענייני, אפרורי (במובן הטוב של המילה) ובעיקר אנושי. דמותו המרכזית של הזקן הכעור ושווה הנפש אשר נגלה כמולטי דרמטי ברגע שיא. דמויות המשנה רוסה קברקס בעלת בית הזונות והילדה שנקראת גם "דלגדינה" בפנטזיית האהבה של הזקן קושרות את חלקי הזכרונות ויומו של הזקן לסיפור השווה קריאה. ספר ארוטי מעט ובטעם מתקתק של זיקנה, אהבה ומה שבינהם. הסוף קצת מהיר, ישיר ולא מוביל לשום כיוון או סוגר אחד שכזה, כביכול נקרא הסופר לעיסוק דחוף אחר ומיהר לסיים את סיפרו בכבוד. לסיכום אציין כי הספר קצר ומהנה לאלו שאוהבים את סגנונו של הסופר- קריאה מהנה!
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ