ביקורת ספרותית על תיכון לילה - כשכולם משקרים על מי אפשר לסמוך? - תיכון לילה #1 מאת סי ג'יי דוהרטי
ספר טוב

---

אמרתי שאני אשבור שיא במהירות כתיבת ביקורות, והנה עבר כמעט שבוע מאז כתיבת הביקורת האחרונה שלי.
אני מניחה שבשישי-שבת הזה יהיה מרתון של כתיבת ביקורות מצידי, מישהו רוצה להנחות? P:

אוקיי, אז בכל מקרה, שזה נוגע לספר הזה - אני רוצה לשבור את הראש.
לאלאלאלאלאלא, זה לא קשור לעלילה, מה פתאום. ולא לכתיבה - הנפלאה - דרך אגב. ובטח שבטח לא לדמויות ולרעיון הכללי.
הקטע הוא הסימטריה של הדף שלי. בוהוהוהווו, הביקורות לא שקולות יותר לדירוג, אני באבל כרגע :'(
עזבו... זה... משהו שאי אפשר להסביר. המוח שלי, דבר שמי שבנה אותו קצת התרשל בזמן עבודה.

אוקיי, אז ככה.
מכיוון שאין פה תקציר, הבה ונתקצר!! D:
אז ככה, אלי (שכחתי את שמה המלא, אופס) היא נערה בת... שש עשרה? (הווו זה לא גיל טיפוסי בכלל, אף פעם לא נמאס :O) שעושה המון בעיות בבתי הספר שלה מאז שאח שלה נעלם. לפני שלוש שנים מתחילת העלילה.
היא סולקה בעדינות משלושה בתי ספר רק בשנה האחרונה (התחלתי לחבב אותה כבר בשלב ההוא), וכשהיא סולקה והורחקה בעדינות מעוד בית ספר - זה מה שפוצץ את ההורים שלה.
או או.
השניים החליטו לשלוח אותה לפנימייה מרוחקת, מאוד מרוחקת.
נראה שהמצב לא יכול להפוך גרוע מזה.
אז זהו, שהוא כן יכול.
אבל עזבו, אני לא אספיילר.

אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה קראתי על מורדת, אבל האישיות של אלי מתרככת בצורה מעצבנת, ודווקא שחשבתי שמישהו עשוי לשבור את הקטע המעצבן שהבנים חייבים להציל את הבנות. זה היה מייאש. אבל לא רק בגלל זה הסרתי כוכב.
כשיש התעסקות ברומנטיקה - אני אוהבת רומנטיקה, זה כל כך חמוד וכל זה, אבל שיש התעסקות, זה מוגזם.
זה כאילו מישהו הדביק אותם אחד לשנייה. או שהם מגנטים או משהו בסגנון. זה מורט עצבים.
וכך נפל לו כוכב.
אבל זה ספר מקסים, הוא יפה, מעניין, ונדבקתי אליו לפני שסיימתי אותו, ושסיימתי היה לי מעיק ועצוב.

אזזזזזזזזזזזז אני ממליצה, כמובן. בעיקרון לבנות וכל זה, אבל אם בנים רוצים לקרוא אותו אני לא רואה למה לא.
והנה נגמרה ביקורת אחת ובאמת יש לי אנרגייה למרתון שלם. התכוננו!! :O

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על תיכון לילה - כשכולם משקרים על מי אפשר לסמוך? - תיכון לילה #1