ביקורת ספרותית על תיכון לילה - כשכולם משקרים על מי אפשר לסמוך? - תיכון לילה #1 מאת סי ג'יי דוהרטי
ספר בסדר

---

בדרך להוגוורטס עצרתי בקימריה.
ספרים מצויינים (שרכשתי במו), מחכים על המדף. אחרים, מושאלים, לכן הם נדחפים בתור, לפני המצויינים.

אז מי נדחפה?!
אלי שרידן, בת 16, מלונדון.
אחרי הפעם השלישית שהסתבכה עם המשטרה הוריה החליטו לרשום אותה לפנימיה, "אקדמית קימריה".
קימריה, אקדמיה של פעם, מבנה עתיק ללא טלוויזיות, מחשבים, טלפונים או קידמה.
ובכל זאת בקימריה לא משעמם. עמוסים בשיעורים ועבודות, רכילויות, משחקי שולחן ומשחקי חוץ (קריקט) זוהרים.
וכמובן התבגרות, הורמונים ואהבות.

ומה דעתי?
ספר נוער-מתח שהכניסו בו מסתורין שדומה יותר למסטיק נמתח מאשר למשהו מותח באמת.
שאלות ותהיות שחוזרות על עצמן עד מיאוס, אלימות רבה יותר (גם אלימות מינית) מאשר הייתי רוצה שתמצא בספר לנוער.

אני מאוד אוהבת ספרי נוער. הספר הזה בסדר, לא יותר.
קצת יותר מדי אש, עשן ודם לספר נוער, בעיני.

» ביקורות נוספות של michalro
» ביקורות נוספות על תיכון לילה - כשכולם משקרים על מי אפשר לסמוך? - תיכון לילה #1